דברי תורה וחיזוק ומטעמים לשולחן שבת מרבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב זיע"א מתוך הספר הקדוש ליקוטי הלכות לפרשת קדושים
ליקוטי הלכות לפרשת קדושים מתוך חלק יורה דעה הלכות עבודת אלילים הלכה ב' אות ה':
אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם (ליקוטי הלכות לפרשת קדושים ויקרא פרק י"ט פסוק ד'): אִישׁ וְאִשָּׁה הֵם בְּחִינַת גּוּף וּנְשָׁמָה, חֹמֶר וְצוּרָה כַּמּוּבָא. וְעַל כֵּן שְׁמִירַת הַבְּרִית הוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּי זֶה עִקַּר כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה לְהַכְנִיעַ הַחֹמֶר לְגַבֵּי הַצּוּרָה, הַגּוּף לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ.
וְעַל כֵּן פְּגַם הַבְּרִית הוּא פְּגַם הָאֱמוּנָה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה פְּעָמִים. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (קְדוֹשִׁים פ"ד) עַל פְּגַם הַבְּרִית אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים (ויקרא פרק י"ט).
כִּי כְּשֶׁפּוֹנֶה חַס וְשָׁלוֹם לְאִשָּׁה אַחֶרֶת, הֲרֵי הוּא מַמְשִׁיךְ מַמָּשׁ חִיּוּת כָּל הַנְּפָשׁוֹת, וְעוֹקְרוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ וּמַכְנִיעוֹ לְגַבֵּי הַחֹמֶר וּמִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם הַגּוּף עַל הַנֶּפֶשׁ, הַחֹמֶר עַל הַצּוּרָה, שֶׁהוּא חֻרְבַּן כָּל הָעוֹלָמוֹת כְּשֶׁנֶּעֱקַר הַגּוּף וְהַחֹמֶר מִן שֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת. כִּי טִפַּת הַזִּוּוּג נִמְשֶׁכֶת מִמְּקוֹר הַחַיִּים, וּצְרִיכִין שֶׁיֻּמְשַׁךְ רַק בִּקְדֻשָּׁה וּבְטַהֲרָה בְּמִינוֹ עַל פִּי מִצְוַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיִּתְרַבּוּ יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם.
כִּי כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר בָּעוֹלָם מִתְגַּלֶּה אלקותו יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר בָּעוֹלָם וּמִתְגַּבֵּר הַנֶּפֶשׁ עַל הַגּוּף יוֹתֵר, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ, וְנִכְלַל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ יוֹתֵר. אֲבָל לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁפּוֹנֶה אֶל הָאִסּוּר, הוּא לְהֵפֶךְ מַמָּשׁ חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ עוֹקֵר חִיּוּת הַנְּפָשׁוֹת, חִיּוּת כָּל הָעוֹלָם מִשָּׁרְשׁוֹ, וּמַגְבִּיר הַגּוּף עַל הַנֶּפֶשׁ שֶׁזֶּהוּ חֻרְבַּן הָעוֹלָם חָס וְשָׁלוֹם.
וְהוּא פּוֹגֵם בֶּאֱמוּנָה מַמָּשׁ שֶׁהוּא מְקוֹר הַחַיִּים, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת כְּשֶׁפּוֹגֵם בַּבְּרִית חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אֱמוּנָה תְּלוּיָה בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית, כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר"ן קמא תורה ל"א). וְעַל כֵּן אִיתָא בְּתִקּוּנִים שֶׁמַּמְזֵר וּמַמְזֶרֶת הֵם פֶּסֶל וּמַסֵּכָה, כִּי הֵם עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, שֶׁמַּמְשִׁיךְ חִיּוּת אלקות כִּבְיָכוֹל, וְעוֹקְרוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ וּמַכְנִיסוֹ בְּתוֹךְ גּוּף וְחֹמֶר פָּגוּם וּמְקֻלְקָל כָּזֶה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר הַחֹמֶר עַל הַצּוּרָה, שֶׁזֶּהוּ חֻרְבַּן הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם כַּנַ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, כִּי זֶה עִקַּר פְּגָם עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי עִקַּר הַטָּעוּת שֶׁל כָּל אוֹתָן שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה, נִמְשַׁךְ מֵחֲמַת שֶׁהֵם כְּרוּכִים בְּיוֹתֵר אַחַר תַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה. וְהֵם מַגְבִּירִים בְּכָל פַּעַם הַחֹמֶר עַל הַצּוּרָה, הַגּוּף עַל הַנֶּפֶשׁ, הַגַּשְׁמִיּוּת עַל הָרוּחָנִיּוּת, עַד שנתעכר שִׂכְלָם וְנִתְהַפֵּךְ דַּעְתָּם מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, עַד שֶׁנָּפְלוּ לַטָּעוּת זֶה, עַד שֶׁעָשׂוּ לָהֶם עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן.
וְכָל זֶה נִמְשַׁךְ מֵחֲמַת שֶׁבֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי יֵשׁ בְּכָל דָּבָר חִיּוּת אלקות, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אוֹתוֹ הַדָּבָר, וּמְקַיֵּם אוֹתוֹ בִּרְצוֹנוֹ וְחַיּוּתוֹ, וַאֲנַחְנוּ, עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, צְרִיכִים עַל יְדֵי עֲבוֹדָתֵנוּ בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, לְהַגְבִּיר וּלְהָרִים כָּל הַדְּבָרִים לְשֹׁרֶשׁ חַיּוּתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרוּךְ הוּא כַּנַ"ל.
וְכָל אֶחָד כְּפִי מָה שֶׁמְּקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר עַצְמוֹ יוֹתֵר, וּמַפְשִׁיט עַצְמוֹ מִגַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם יוֹתֵר, כְּמוֹ כֵן הוּא מַפְשִׁיט לְפִי בְּחִינָתוֹ כָּל הָעוֹלָם מִגַּשְׁמִיּוּת, וּמַעֲלֶה וּמְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ. וְכֵן לְהֵפֶךְ, כְּפִי מָה שֶׁכָּרוּךְ הָאָדָם חַס וְשָׁלוֹם יוֹתֵר אַחַר תַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, כְּמוֹ כֵן הוּא מַגְבִּיר הַחֹמֶר עַל הַצּוּרָה, וּמְרַחֵק הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִשֹּׁרֶשׁ חַיּוּתָם.
אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן, כָּל זְמַן שֶׁנִּשְׁאַר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, עֲדַיִן הוּא מְקֻשָּׁר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְרַחֵק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא נֶעֱקַר לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם.
וְעַל כֵּן, כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן הוּא מַכְרִיעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי קִשְׁרוֹ הֶחָזָק שֶׁהוּא מְקֻשָּׁר עֲדַיִן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי אֱמוּנָתוֹ הַחֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בַּעֲשָׂרָה מֵאֲמָרוֹת, שֶׁבְּזֶה נֶעֱלַם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שֶׁהוּא חִיּוּת כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַעֲלִין וּמַגְבִּיהִין כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַ"ל.
אֲבָל יֵשׁ שֶׁהֵם כְּרוּכִים כָּל כָּךְ אַחַר תַּאֲוַת הָעוֹלָם הַזֶּה עַד שֶׁנָּפְלוּ כָּל כָּךְ עַל גַּשְׁמִיּוּת הָעֲשִׂיָּה עַד שֶׁהָפְכוּ כָּל כָּךְ הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ, וְהִגְבִּירוּ כָּל כָּךְ הַחֹמֶר עַל הַצּוּרָה, עַד שֶׁנָּבוֹכוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁעָשׂוּ לָהֶם אֱלִילִים וַעֲבוֹדָה זָרָה מַעֲשֶׂיהָ וְחֹמֶר גִּשְׁמֵי מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם, וְהֵם עוֹקְרִין אוֹתוֹ הַדָּבָר מִשֹּׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ וְעוֹשִׂים מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהִיא קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם, פְּסֹלֶת וַעֲכִירַת גַּשְׁמִיּוּת הָעֲשִׂיָּה. כִּי מֵאַחַר שֶׁעוֹשִׂין מִזֶּה עֲבוֹדָה זָרָה וְכוֹפְרִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נִסְתַּלֵּק מִשָּׁם כָּל שֹׁרֶשׁ הַחַיּוֹת דִּקְדוֹשָׁה שֶׁהָיָה בּוֹ, וַאֲזַי נִשְׁאַר הַדָּבָר בַּפְּסֹלֶת גָּמוּר, קִיא צוֹאָה מַמָּשׁ, כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים שֶׁעֲבוֹדָה זָרָה הוּא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה.
אֲבָל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת טָעוּתָם וְסִכְלוּתָם נִמְשַׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִזֶּה בְּעַצְמוֹ, מֵחֲמַת שֶׁבֶּאֱמֶת נֶעֱלַם בְּכָל דָּבָר חַיּוּת אַלְקוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ הַמְּחַיֶּה אֶת הַכֹּל, וּמֵחֲמַת זֶה נִמְשַׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל לָהֶם הַטָּעוּת, וְעוֹשִׂין מִדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים עֲבוֹדָה זָרָה, מֵחֲמַת שֶׁהֵם רוֹצִים לְהַגְבִּיר רַק הַחֹמֶר עַל הַצּוּרָה, וְעוֹקְרִים כָּל דָּבָר מִשָּׁרְשׁוֹ עַד שֶׁנִּתְהַפֵּךְ אֶצְלָם מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ.
כִּי בֶּאֱמֶת אָנוּ צְרִיכִים לְהַגְבִּיהַּ כָּל דָּבָר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, לְשֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיֻּכְלַל בְּשָׁרְשׁוֹ עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל. וְזֶה בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַנֶּפֶשׁ וְהַנְּשָׁמָה עַל הַגּוּף וְהַחֹמֶר. וְהֵם הָיוּ כְּרוּכִים אַחַר הַחֹמֶר כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנִּתְהַפֵּךְ דַּעְתָּם הָרָעָה מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ מַמָּשׁ, עַד שֶׁעָשׂוּ לָהֶם הַחֹמֶר הַגַּשְׁמִי לַעֲבוֹדָה זָרָה.
נִמְצָא שֶׁעוֹקְרִין בְּחִינַת חִיּוּת אלקות שֶׁהָיָה בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר, וְרוֹצִין לַעֲשׂוֹת מִזֶּה עֲבוֹדָה זָרָה. וְזֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת מַמְזֵר וּמִמַּזֶּרֶת, שֶׁהֵם פֶּסֶל וּמַסֵּכָה, שֶׁעוֹקֵר גַּם כֵּן חִיּוּת אֱלוֹקוּת מִשָּׁרְשׁוֹ עַל יְדֵי שֶׁנִּבְרָאִים וְנַעֲשִׂים גּוּפִים שֶׁהֵם לְהֵפֶךְ מִן הַקְּדֻשָּׁה מַמָּשׁ שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַחֹמֶר עַל הַצּוּרָה:
