דברי תורה ומטעמים לשולחן שבת מתוך הספרים הקדושים ליקוטי מוהר"ן וליקוטי הלכות לפרשת נח מרבי נחמן מברסלב זיע"א ומתלמידו רבי נתן מברסלב זצוק"ל
ליקוטי מוהר"ן לפרשת נח – סימן קי"ב
צהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה
צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִישִׁים תַּעֲשֶׂהָ (בראשית ו) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: צֹהַר יֵשׁ אוֹמְרִים אֶבֶן טוֹב וְיֵשׁ אוֹמְרִים חַלוֹן.
הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי "סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן" (תהילים י"ב) כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא מְסַבֶּבֶת הַקְּדֻשָּׁה כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה, וּבִפְרָט מִי שֶׁכְּבָר נִמְשַׁך אַחַר עֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם וְנִמְשַׁך אַחַר הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְשָׁם מְקוֹמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם וְהֵם מְסַבְּבִין אוֹתוֹ מִכָּל צַד וְכַאֲשֶׁר יְעוֹרֵר רוּחוֹ לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל וּלְדַבֵּר דִּבּוּרִים לִפְנֵי ה' כִּי הֵן מְסַבְּבִין אוֹתוֹ מִכָּל צַד, לְכָל אֶחָד לְפִי עִנְיָנוֹ כַּנַּ"ל.
וּמֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהוֹצִיא דִּבּוּר לִפְנֵי אֱלקִים בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וְחִיּוּת כָּרָאוּי, לָכֵן כָּל הַדִּבּוּרִים וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁהוּא מְדַבֵּר לא יוּכְלוּ לִבְקעַ הַמְּחִצּוֹת וְהַמְּסָכִים הַמַּבְדִּילִים לַעֲלוֹת לְמַעְלָה וְנִשְׁאָרִים לְמַטָּה תַּחַת הַמָּסַכִּים, עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה וְיָשׁוּב בֶּאֱמֶת וִידַבֵּר דִּבּוּרִים הָרְאוּיִין לְהִתְקַבֵּל בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל אֲזַי מְבַקֵּעַ הַדִּבּוּר הַמֵּאִיר אֶת כָּל הַמְּחִצּוֹת וְהַמָּסַכִּים הַמַּבְדִּילִים, וְיַעֲלוּ עִמּוֹ כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים לְמַטָּה עַד הֵנָּה.
אַך אֵיך יִזְכֶּה לָזֶה? הָעִקָּר שֶׁהַכּל תָּלוּי בּוֹ הוּא אֱמֶת, לֵיֵלֵך בְּדֶרֶך אֱמֶת לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא אֱמֶת (שבת נ"ה יומא ס"ט), וְהוּא יְסוֹד הַכּל, כִּי אֱמֶת הוּא ראשׁ תּוֹך סוֹף וְכֵיוָן שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת אֱמֶת אֲזַי כִּבְיָכוֹל נִתְלַבֵּשׁ בּוֹ אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּעַצְמוֹ, אֲשֶׁר חוֹתָמוֹ אֱמֶת וְאָז נֶאֱמַר עָלָיו: "ה אוֹרִי וְיִשְׁעִי" (תהלים כ"ז) וְכֵיוָן שֶׂה' אוֹר לוֹ, יוּכַל לִמְצא פְּתָחִים הַרְבֵּה לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁך וְהַגָּלוּת שֶׁהוּא סָגוּר שָׁם.
כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם פְּתָחִים הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לח: מנחות כט:) הַבָּא לִטָּמֵא פּוֹתְחִין לוֹ, יֵשׁ לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה (עיין שבת ק"ד תוס ד"ה אית). וְכֵיוָן שֶׁנִּמְצָא שָׁם פְּתָחִים, הָיָה יְכֹלֶת לָצֵאת, רַק הַכְּסִיל בַּחֹשֶׁך הוֹלֵך (קהלת ב'), וְלֹא יִרְאֶה הַפְּתָחִים לָצֵאת, וְהוּא אָסוּר וְקָשׁוּר שָׁם, וְלא יִתְּנוּ לוֹ לָצֵאת עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמֶת לִפְנֵי ה' אֲזַי הַדִּבּוּרִים מְאִירִים וַה' אוֹר לוֹ כַּנַּ"ל. וַאֲזַי, פֵּתַח דְּבָרֶיך יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים (תהלים קי"ט) כִּי הַדִּבּוּרִים הַמְּאִירִים, הַיְנוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל, הֵם מַרְאִין לוֹ הַפֶּתַח.
וְהַיְנוּ דְּסִיֵּם, מֵבִין פְּתָיִים, כִּי הַפְּתָיִים הַנְּתוּנִין בַּחֹשֶׁך, וְלא יִרְאוּ לָצֵאת, יָבִינוּ וְיִרְאוּ הַפֶּתַח לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁך, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מ"ט) 'לֵאמר לַאֲסוּרִים צֵאוּ, לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁך הִגָּלוּ'. אַך צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמֶת אֱמֶת גָּמוּר, בָּרוּר וְצָלוּל בְּלִי שׁוּם דּפִי. וְהַמַּשְׂכִּיל הַמֵּבִין יֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל כָּל יָמָיו שֶׁיִּזְכֶּה פַּעַם אֶחָד כָּל יְמֵי חַיָּיו לְדַבֵּר דִּבּוּר אֶחָד שֶׁל אֱמֶת לִפְנֵי ה כָּרָאוּי.
וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה מַדְרֵגוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינוֹת אֱמֶת הָאֲמִתִּי אֲזַי ה' אוֹר לוֹ וַאֲזַי הוּא מֵאִיר בְּעַצְמוֹ, כִּי נִתְלַבֵּשׁ בּוֹ אוֹר ה'. אַך מִי שֶׁעֲדַיִן לא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל אֱמֶת וְעַל כָּל זֶה הוּא בְּמַדְרֵגָה שֶׁל אֱמֶת אַף כִּי אֵינוֹ מֵאִיר בְּעַצְמוֹ, מֵאַחַר שֶׁלּא הִגִּיעַ לָאֱמֶת הַנָּכוֹן עַל כָּל זֶה הָאֱמֶת הוֹעִיל שֶׁיּוּכַל אַחֵר לְהָאִיר בּוֹ וְגַם בָּזֶה מַדְרֵגוֹת וְעִנְיָנִים, יְבִינֵם הַמַּשְׂכִּיל בְּעַצְמוֹ.
וְהִנֵּה יָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שְׁלשָׁה עוֹלָמוֹת, עוֹלַם הַמַּלְאָכִים וְהַגַּלְגַּלִּים וְהַגַּשְׁמִי, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם כֻּלָּם בִּרְצוֹנוֹ וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לָאֱמֶת, וַה' אוֹר לוֹ כִּבְיָכוֹל, הוּא מְקַיֵּם הָעוֹלָם, וְנוֹתֵן שֶׁפַע לְכָל הַשְּׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת. וְהַיְנוּ דִּכְתִיב צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, כְּלוֹמַר שֶׁתְּדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמֶת הַמְּאִירִים. וְעַל זֶה פֵּרַשׁ רַשִׁ"י, יֵשׁ אוֹמְרִים אֶבֶן טוֹב וְכוּ' וְיֵשׁ אוֹמְרִים חַלּוֹן.
זֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ כִּי יֵשׁ שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת, מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת אֱמֶת הָאֲמִתִּי, הוּא מֵאִיר בְּעַצְמוֹ, וְזֶה יֵשׁ אוֹמְרִים אִמְרֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם אֶבֶן טוֹב שֶׁמֵּאִיר מֵעַצְמוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֵם אִמְרֵי אֱמֶת, אַךְ לא בַּמַּדְרֵגָה הַנַּ"ל, וְהֵם חַלּוֹן, כִּי יוּכַל אַחֵר לְהָאִיר בּוֹ כְּמוֹ בְּחַלּוֹן כִּי זֶה הַחִלּוּק שֶׁבֵּין אֶבֶן טוֹב לְחַלּוֹן כִּי הָאֶבֶן טוֹב מֵאִיר מֵעַצְמוֹ, וְהַחַלּוֹן אֵין מֵאִיר מֵעַצְמוֹ רַק שֶׁדָּבָר אַחֵר כְּגוֹן הַשֶּׁמֶשׁ וְכַיּוֹצֵא בָּהּ יוּכַל לְהָאִיר בּוֹ.
וְהַיְנוּ, וְאֶל אַמָּה, כִּי הַדִּבּוּר נִקְרָא אַמָּה. אַמָּה, רָאשֵׁי תֵּבוֹת – אֵשׁ מַיִם שֶׁהַדִּבּוּר כָּלוּל מֵהֶם, וְהַהֵ"א הוּא חֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת הַפֶּה. וְהַיְנוּ – וְאֶל אַמָּה, שֶׁתְּדַבֵּר דִּבּוּרִים אֲשֶׁר תְּכַלֶּנָּה מִלְּמַעְלָה, מִלְּשׁוֹן (תהילים פ"ד) "כָּלְתָה נַפְשִׁי" שֶׁיִּהְיֶה נִכְסָפִין לָהֶם לְמַעְלָה שֶׁיִּהְיוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת הַמְּאִירִים, וַאֲזַי וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים. וְצִדָּה, הִיא מִלְּשׁוֹן (בראשית כ"ה) 'צַיִד בְּפִיו', וְהַיְנוּ הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא. וְזֶה, שֶׁתִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת פֶּתַח בְּהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַחֹשֶׁך הַמְסַבְּבִין מִכָּל צַד. כְּלוֹמַר, שֶׁאַתָּה צָרִיך לִזָּהֵר לַעֲשׂוֹת פֶּתַח מְכֻוָּן מַמָּשׁ בְּצִדָּהּ, כְּלוֹמַר כְּנֶגֶד הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁנִּקְרֵאת צִדָּה, כִּי כְּמוֹ הִתְגַּבְּרוּת הַצִּדָּה וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא כֵּן לְפִי זֶה מְכֻוָּן מַמָּשׁ אַתָּה צָרִיך לַעֲשׂוֹת פֶּתַח הַתֵּבָה, הַיְנוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל וְהָבֵן הֵיטֵב.
וְעִקַּר הַכַּוָּנָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא מְשֻׁקָּע בְּתַכְלִית הִתְגַּבְּרוּת הַחֹשֶׁך וְהַקְּלִפָּה, וְהוּא כָּלוּא וּמְסֻגָּר בְּתוֹך הַחֹשֶׁך אֲפֵלָה, הַמְסַבֶּבֶת וּמַקֶּפֶת אוֹתוֹ מִכָּל צִדֵּי צְדָדִים בְּכַמָּה סִבּוּבִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן וְאֵין לוֹ שׁוּם פֶּתַח וְתַקָּנָה וְתַחְבּוּלָה לָצֵאת מִתּוֹך הַחֹשֶׁך, אֲזַי עִקַּר עֲצָתוֹ שֶׁיַּמְשִׁיך עַצְמוֹ לְהָאֱמֶת וְיַבִּיט עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וִיבַקֵּשׁ רַק הָאֱמֶת הָאֲמִתִּי, וּכְנֶגֶד זֶה אֵין שׁוּם חֹשֶׁך וְסִבּוּב שֶׁיַּחֲשִׁיך לוֹ כִּי הָאֱמֶת הוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּעַצְמוֹ, וְהוּא בְּחִינַת "ה' אוֹרִי" וְכֵיוָן שֶׁה אוֹר לוֹ, אֵין שׁוּם חֹשֶׁך שֶׁיַּחֲשִׁיך אוֹתוֹ וּבְוַדַּאי יִזְכֶּה לִרְאוֹת הַפְּתָחִים לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁך בִּבְחִינוֹת "פֵּתַח דְּבָרֶיך יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים" כַּנַּ"ל וְהָבֵן הֵיטֵב.
וְהָעִקָּר, שֶׁבִּתְפִלָּתוֹ וּתְחִנָּתוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים מִגּדֶל הַחֹשֶׁך וְהַבִּלְבּוּל הַמְסַבֵּב אוֹתוֹ מְאד מְאד מִכָּל צַד אַף עַל פִּי כֵן, עַל כָּל פָּנִים יִרְאֶה לְדַבֵּר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה נְמוּכָה שֶׁהוּא כְּגוֹן לְמָשָׁל, שֶׁיּאמַר: "ה הוֹשִׁיעָה" בֶּאֱמֶת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת וְהִתְעוֹרְרוּת כָּרָאוּי אַף עַל פִּי כֵן יאמַר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת, כְּפִי מַה שֶּׁהוּא וְעַל יְדֵי הַדִּבּוּר הָאֱמֶת יִזְכֶּה לִרְאוֹת הַפְּתָחִים שֶׁבְּתוֹך הַחֹשֶׁך וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לָצֵאת מֵחֹשֶׁך לְאוֹר, וּלְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, וְכַנַּ"ל [וְעַיֵּן לְעֵיל כָּל זֶה בְּהַתּוֹרָה תְּהמת יְכַסְיֻמוּ בְּסִימָן ט].
גַּם בָּזֶה שֶׁיִּזְכֶּה לִבְקֹעַ פֶּתַח לָצֵאת, יְזַכֶּה גַּם אֲחֵרִים עִמּוֹ לְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה רְשָׁעִים אֲחֵרִים, לְהוֹצִיאָם מֵהַחֹשֶׁך וְהַגָּלוּת שֶׁהֵם אֲסוּרִים שָׁם וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים שֶׁתַּעֲשֶׂה פֶּתַח בְּאוֹתָם שֶׁהֵם מִן הַצַּד כְּלוֹמַר שֶׁהֵם מִצַּד אַחֵר, וְלא מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, רַק מִסִּטְרָא אַחֲרָא וְהוּא יַעֲשֶׂה פֶּתַח, לְעוֹרֵר לִבָּם לַהֲשִׁיבָם לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ וַאֲזַי תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁים, הַיְנוּ הַשְּׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת כַּנַּ"ל, תַּעֲשֶׂה, כִּי אַתָּה תְּקַיְּמֵם בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל.
וְיֵשׁ בִּכְלַל דְּבָרִים הַנַּ"ל עִנְיָנִים גְּבוֹהִים בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה, לְכָל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. וּבְעִנְיָן זֶה נִכְלָל עִנְיַן כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, אֵיך נַעֲשִׂים בִּבְחִינַת הַתְּפִלָּה, וְהוּא נוֹתֵן שֶׁפַע לְכָל דָּבָר, וְעִנְיַן מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרשה י') אֵין לְך כָּל עֵשֶׂב שֶׁאֵין לוֹ כּוֹכָב וְכוּ, כִּי הוּא מַשְׁפִּיעַ לַכֹּל בְּדִבּוּרָיו הָאֲמִתִּיִּים.
וְעִנְיַן נוּסְחֲאוֹת הַתְּפִלָּה, כִּי יֵשׁ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁעָרִים כַּיָּדוּעַ וְצָרִיך לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתוֹ לְשַׁעַר הַשֵּׁבֶט שֶׁלּוֹ כִּי אִם יַגִּיעַ לְשַׁעַר שֵׁבֶט אַחֵר לא יוּכַל לַעֲלוֹת.
וְזֶהוּ (במדבר כ"ד) "דָּרַך כּוֹכָב מִיַּעֲקב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל" וְקָם, אֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה (ברכות ו:). וְהַיְנוּ שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁצָּרִיך לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתוֹ לְשַׁעַר שִׁבְטוֹ. וְהַיְנוּ, דָּרַך כּוֹכָב מִיַּעֲקב כַּנַּ"ל, וּבָזֶה נַעֲשֶׂה זִוּוּג לְמַעְלָה. וְדָרַךְ הוּא בְּחִינוֹת זִוּוּג, מִלְּשׁוֹן (בראשית ו') "כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ".
וְהַיְנוּ שֶׁנִּצְטַעֵר אַבָּא בִּנְיָמִין כָּל יָמָיו עַל תְּפִלָּתוֹ שֶׁתְּהֵא סְמוּכָה לְמִטָּתוֹ (ברכות ה:) כִּי "אִישׁ לְמַטֵּה אֲבוֹתָיו תִּשְׁלָחוּ" שֶׁצָּרִיך לִשְׁלחַ הַתְּפִלָּה לְמַטֵּה אֲבוֹתָיו, הַיְנוּ לַשֵּׁבֶט שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל וְהַיְנוּ שֶׁתְּהֵא סְמוּכָה לְמִטָּתִי, לַמַּטֶּה שֶׁלּוֹ. וְעַל מִטָּתִי שֶׁתְּהֵא נְתוּנָה בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא כ"ה:). הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים, יַדְרִים. לְהַעֲשִׁיר, יַצְפִּין. וּבְכָל דָּבָר, טוֹב הַמְמֻצָּע כַּיָּדוּעַ, כִּי טוֹב תּוֹרָה עִם דֶּרֶך אֶרֶץ (אבות פרק ב') [הַיְנוּ חָכְמָה וַעֲשִׁירוּת] וְהַיְנוּ בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, שֶׁתְּהֵא מְמֻצָּע בֵּין שְׁנֵיהֶם, הַתְּפִלָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מִטָּתוֹ כַּנַּ"ל [הַיְנוּ בֵּין חָכְמָה וָעשֶׁר, שֶׁהֵן בְּחִינַת צָפוֹן וְדָרוֹם כַּנַּ"ל הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים, יַדְרִים, וּלְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין].
וְזֶהוּ וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים, שֶׁתִּתְפַּלֵּל דִּבּוּרֵי אֱמֶת, שֶׁיַּעֲלוּ לִמְקוֹמָם לְשַׁעַר שֵׁבֶט שֶׁלּוֹ. וְהַיְנוּ, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים, שֶׁתָּשִׂים הַפֶּתַח הַתֵּבָה, הַיְנוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת שֶׁל הַתְּפִלָּה בְּצִדָּהּ, בַּצַּד שֶׁלָּהּ, בְּשַׁעַר שִׁבְטוֹ הַמַּגִּיעַ לוֹ, וְהָעִנְיָן עָמֹק [עַיֵּן כָּל זֶה בְּסִימָן ט הַנַּ"ל].
ליקוטי מוהר"ן לפרשת נח
ליקוטי הלכות לפרשת נח
ליקוטי הלכות לפרשת נח – יורה דעה הלכות ערלה הלכה ד' אות י"ב:
כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו (פרשת נח פרק ח' פסוק כ"א): נִמְצָא שֶׁקֹּדֶם הִתְהַוּוּת הַבְּרִיאָה וּכְמוֹ כֵן בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְעוֹלָם יֵשׁ בְּחִינָה זֹאת שֶׁהַהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה אֵיזֶה בְּחִינַת צִמְצוּם קוֹדֵם שֶׁנִּמְשַׁךְ הָאוֹר וְהַחִיּוּת שֶׁל אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא נִבְרָא וְיוֹצֵא לְעוֹלָם.
וּמֵחֲמַת שֶׁהַצִּמְצוּם הוּא שֹׁרֶשׁ הַדִּין שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת, וְעַל כֵּן הָיָה צָרִיךְ אָדָם הָרִאשׁוֹן לְבָרֵר הַכֹּל עַל יְדֵי תְּפִלָּתוֹ, וְהוּא פָּגַם בָּזֶה עַל יְדֵי חֵטְא עֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע מֵאָז נִתְקַלְּלָה הָאֲדָמָה וְנִגְזַר עָלָיו וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּזֵעַת אַפְּךָ תֹּאכַל לֶחֶם, דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל הַדְּבָרִים יָצְאוּ מְלֻבָּשִׁים בִּפְסֹלֶת וּקְלִפּוֹת וְהַקְּלִפָּה קָדְמָה לִפְרִי תָּמִיד.
וְזֶה כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ כָּל יָמֵינוּ לְבָרֵר כָּל הַדְּבָרִים מֵהַקְּלִפּוֹת וְהַפְּסֹלֶת שֶׁקָּדְמוּ לָהֶם. וּמֵחַמַּת שֶׁהַקְּלִפָּה נִתְאַחֲזָה בְּהַפְּרִי מְאֹד וְקָדְמָה לָהּ, עַל כֵּן בֶּאֱמֶת קָשֶׁה הַבֵּרוּר מְאֹד וּמֵחַמַּת זֶה רַבִּים נִכְשָׁלִים בָּזֶה הָעוֹלָם וְנוֹפְלִים לְמָקוֹם שֶׁנּוֹפְלִים רַחֲמָנָא לִצְּלַן.
רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים גִּבּוֹרֵי כּוֹחַ שֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִים עַל יִצְרָם הֵם מְבָרְרִים הַכֹּל, וְלֹא זוֹ אַף זוֹ (אֶלָּא גַּם) הֵם בְּתֹקֶף צִדְקָתָם מְעוֹרְרִים רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ שֶׁיָּחוּס עָלֵינוּ וְלֹא יָדוּן אוֹתָנוּ כְּמַעֲשֵׂינוּ, רַק יִסְתַּכֵּל עַל מְקוֹמֵנוּ, עַל מָקוֹם שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד דֶּרֶךְ אֵיזֶה מְקוֹמוֹת הוּא נִמְשָׁךְ לָזֶה הָעוֹלָם, כִּי הַמָּקוֹם שֶׁל כָּל אֶחָד הוּא בְּחִינַת הַקְּלִפָּה וְהַפְּסֹלֶת שֶׁקָּדְמָה לַפְּרִי כַּנַ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מְרַחֵם עָלֵינוּ וְדָן אוֹתָנוּ לְכַף זְכוּת כַּנַ"ל.
וְזֶה שֶׁכָּתוּב וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מִשֶּׁנִּנְעַר לָצֵאת מִמְּעִי אִמּוֹ. 'מִשֶּׁנִּנְעַר לָצֵאת מִמְּעִי אִמּוֹ' דַּיְקָא, הָיִינוּ כִּי מְקוֹמוֹ גָּרַם לוֹ לַחְטֹא מֵחֲמַת שֶׁיָּצָא מִמָּקוֹם מְטֻנָּף כָּזֶה, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי.
ליקוטי הלכות לפרשת נח
