דברות קודש מרבי נתן מברסלב זיע"א מתוך ספרו הקדוש ליקוטי הלכות לפרשת כי תצא
ליקוטי הלכות לפרשת כי תצא מתוך חלק חושן משפט הלכות נחלות הלכה ד אות י"א:
זכור את אשר עשה לך עמלק וכו' אשר קרך בדרך (ליקוטי הלכות לפרשת כי תצא פרק כ"ה פסוק י"ז-י"ח): וְעַל כֵּן הִזְהִירָנוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לִזְכֹּר מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כה יז־יח): "זָכֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק וְכוּ' אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ", 'קָרְךָ' מִלְּשׁוֹן מִקְרֶה חַס וְשָׁלוֹם בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית שֶׁזֶּה עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל.
וְזֶהוּ "קָרְךָ", לְשׁוֹן קְרִירוּת, הַיְנוּ שֶׁהוּא מְקָרֵר לֵב הָאָדָם מִלְּהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת בַּחֲמִימוּת דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי וְכוּ' דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי" וְכוּ' (תהלים לט ד), כִּי הוּא הַמֵּסִית לְמַה שֶּׁמֵּסִית וְהָעִקָּר בִּפְגַם הַבְּרִית, וְהוּא הַמַּחֲלִישׁ הַדַּעַת מִלְּהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה עַל זֶה מֵאַחַר שֶׁרוֹאִין שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁצּוֹעֲקִין וְאֵינָם נוֹשָׁעִים חַס וְשָׁלוֹם.
וְזֶהוּ (דברים כה יח): "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ", שֶׁהוּא מִתְגַּבֵּר רַק עַל הַחֲלוּשֵׁי כֹּחַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ "וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים", 'יָרֵא אֱלֹקִים' זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי לא ל): "יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל", הַיְנוּ שֶׁאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְאֵינְךָ מִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאַת אֱלֹקִים. וְזֶה בָּא מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מַחֲלִישׁ דַּעְתְּךָ וְכוּ' וְכַנַּ"ל.
וְהִזְהִירָה הַתּוֹרָה לִזְכֹּר זֹאת הֵיטֵב, כִּי צְרִיכִין לִזְכֹּר זֹאת הֵיטֵב הֵיטֵב בְּלִבּוֹ, כִּי הִתְגַּבְּרוּתוֹ בַּחֲלִישַׁת הַדַּעַת הַזֹּאת הוּא בְּלִי שִׁעוּר, וּצְרִיכִין לִזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם בְּגֹדֶל הָאַזְהָרוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהִזְהִירוּנוּ בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת לִבְלִי לְיָאֵשׁ עַצְמֵנוּ מִן הָרַחֲמִים בְּשׁוּם אֹפֶן וְכַנַּ"ל:
