דברי תורה וחיזוק ומטעמים לשולחן השבת מתוך הספר הקדוש ליקוטי הלכות לפרשת וילך מרבי נתן מברסלב זיע"א
ליקוטי הלכות לפרשת וילך מתוך חלק אורח חיים הלכות תפילין הלכה ה' אות ל"ו:
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר (ליקוטי הלכות לפרשת וילך דברים פרק ל"א), "בֶּן מֵאָה וְעֶשְֹרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם" 'הַיּוֹם' מָלְאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוֹטָה י"ג), מְלַמֵּד, שֶׁנִּסְתְּמוּ מִמֶּנּוּ וְכוּ' כִּי הוּא צָרִיךְ לִחְיוֹת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל לֵילֵךְ בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּכְשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ יוֹתֵר מֻכְרָח לְהִסְתַּלֵּק, כַּמּוּבָן בַּשִֹּיחוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ ז"ל וְעַל כֵּן (שָׁם ל"ד), "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא" כַּנַּ"ל.
נִמְצָא, שֶׁמֹּשֶׁה הוּא בְּחִינַת הַזָּקֵן הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת קירון עוֹר הַפָּנִים שֶׁזָּכָה מֹשֶׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹר הַתְּפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל בְּהַתּוֹרָה "מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְכוּ'" (בְּסִימָן ל"ח) וְאַהֲרֹן הוּא בְּחִינַת ח' ת"ד הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת הח' פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מֹשֶׁה, מִבְּחִינַת הַזָּקֵן הַנַּ"ל.
וְזֶהוּ, "וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים" – בָּתֵּי כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת (שמ"ר א') 'בָּתֵּי כְּהֻנָּה' הֵם בְּחִינַת הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַכְּהֻנָּה כַּנַּ"ל, בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּכוֹר לִתְּנוֹ לְכֹהֵן כַּנַּ"ל וּ'בָתֵּי מַלְכוּת', זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד מָשִׁיחַ, בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁכָּל זֶה הֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל וְעִקַּר קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין הוּא בְּחִינַת הַשָֹּגוֹת אֱלֹקוּת שֶׁהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם מִבְּחִינַת מֹשֶׁה מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ דֶּרֶךְ כַּמָּה צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה הָעִקָּר שֶׁהֵם זוֹכִים לְהַשָֹּגָה גָּבֹהַּ וַעֲצוּמָה כָּזוֹ עַד שֶׁהֵם יְכוֹלִין לְצַמְצֵם וּלְהַלְבִּישׁ הַהַשָֹּגָה בְכַמָּה צִמְצוּמִים וּלְבוּשִׁים עַד שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ נוּכַל לִזְכּוֹת לְהַשָֹּגַת אֱלֹקוּת כַּנַּ"ל.
ליקוטי מוהר"ן לפרשת וילך
כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ (ליקוטי הלכות לפרשת וילך דברים פרק ל"א פסוק כ"א) רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הִבְטִיחַ שֶׁלּא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל עַל יָדוֹ כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת קלח:): כְּשֶׁנִּכְנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ לַכֶּרֶם בְּיַבְנֶה אָמְרוּ: עֲתִידָה תּוֹרָה שֶׁתִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי שֶׁלּא תִּשְׁתַּכַּח שנאמר כִּי לא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ. וכמבואר בזהר (נָשׂא קכד:) : בְּהַאי חִבּוּרָא דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזּהַר יִפְקוּן בֵּהּ מִן גָּלוּתָא.
וְעַתָּה בּוֹא וּרְאֵה וְהָבֵן נִפְלְאוֹת נִסְתָּרוֹת שֶׁל תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה כִּי עַל כֵּן סָמַךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי עַצְמוֹ עַל זֶה הַפָּסוּק כִּי לא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ כִּי בֶּאֱמֶת בְּזֶה הַפָּסוּק בְּעַצְמוֹ מְרֻמָּז וְנִסְתָּר סוֹד הַזֶּה שֶׁעַל יְדֵי זַרְעוֹ שֶׁל יוֹחַאי שֶׁהוּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי עַל יָדוֹ לא תִּשְׁתַּכַּח הַתּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל כִּי סוֹפֵי תֵּבוֹת שֶׁל זֶה הַפָּסוּק כִּי לּא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ הֵם אוֹתִיּוֹת יוֹחַאי.
וְזֶה שֶׁמְּרַמֵּז וּמְגַלֶּה הַפָּסוּק כִּי לא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ, מִפִּי זַרְעוֹ דַּיְקָא הַיְנוּ מִפִּי זַרְעוֹ שֶׁל זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְרֻמָּז וְנִסְתָּר בְּזֶה הַפָּסוּק שֶׁהוּא הַתַּנָּא יוֹחַאי כִּי עַל יְדֵי זַרְעוֹ שֶׁל יוֹחַאי שֶׁמְּרֻמָּז בְּזֶה הַפָּסוּק בְּסוֹפֵי תֵּבוֹת כַּנַּ"ל שֶׁהוּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי.
וְדַע שֶׁסּוֹד רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּעַצְמוֹ הוּא מְרֻמָּז בְּפָסוּק אַחֵר כִּי דַּע כִּי הַתַּנָּא הַקָּדוֹש רַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא בְּחִינַת (דָּנִיֵּאל ד): עִיר וְקַדִּישׁ מִן שְׁמַיָּא נָחִית רָאשֵׁי תֵּבוֹת שִׁמְעוֹן וְכוּ'.
