דברי תורה וחיזוק מתוך הספר הקדוש ליקוטי הלכות לפרשת השבוע במדבר מרבי נתן מברסלב זיע"א
ליקוטי הלכות לפרשת השבוע פרשת במדבר מתוך ליקוטי הלכות חלק אורח חיים הלכות ברכת הפירות הלכה ה' אות כ':
איש על מחנהו ואיש על דגלו (פרשת במדבר פרק א' פסוק נ"ב): עיקר האזהרה על סדר מחנה הדגלים הוא וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו, וכתיב: איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד, סביב לאהל מועד יחנו. וכן שיבח הפסוק אותם אחר כך על זה, כמו שכתוב: כן חנו לדגליהם וכן נסעו וכו'.
היינו שהעיקר שכל אחד צריך להיזהר לעמוד על מקומו ולא יהרוס את הגבול להכנס לגבול חברו, שכל זה בכלל בקיאות בהלכה, שלא יהרוס את הגבול.
וזה בחינת גודל האזהרה כמה פעמים קודם מתן תורה פן יהרסו אל ה' לראות. כי צריכין להיות בקי ברצוא, בקי בשוב, וכל אחד ואחד יש לו בחינת רצוא ושוב לפי בחינתו ולפי הזמן, כי אפילו בבחינת רצוא יש בחינת רצוא ושוב. וכן אפילו בבחינת ונפיק יש בחינת רצוא ושוב.
וכן כל אחד נגד חברו, כי בחינת רצוא של זה הוא בחינת ושוב נגד חברו הגדול ממנו. וצריך כל אחד להיות בקי בהלכה לבלי להרוס את הגבול. ובפרט שלא יהיה רודף אחר הכבוד להיכנס בגבול חברו בגשמיות.
ועל כן הזהירם, איש על מחנהו ואיש על דגלו מנגד סביב לאהל מועד יחנו, כי כולם צריכין להיות נכונים איש על מחנהו, סביב לאהל מועד שהוא בחינת וא"ו, שדרך שם מקבלים מנקודה העליונה לנקודה התחתונה לכל המקום אשר הוא שם לפי מקומו ושעתו, שכל זה הוא בחינת בקיאות בהלכה, שעל ידי זה זוכה כל אחד לילך בדרכי התשובה, שעל ידי זה נעשה בחינת אדם שהוא תכלית שלמות המרכבה, שהוא בחינת מחנה הדגלים סביב המשכן.
