דברי וחיזוק נפלאים לפרשת השבוע מתוך הספר הקדוש ליקוטי הלכות לפרשת בלק מרבי נתן מברסלב זיע"א
ליקוטי הלכות לפרשת בלק, אורח חיים חלק א' הלכות ברכות השחר הלכה ה' אות צ"ג:
וירא פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן וכו' ויקח רמח בידו (ליקוטי הלכות לפרשת בלק במדבר פרק כ"ה פסוק ז'):
בְכָל דּוֹר וָדוֹר נִמְצָאִים בְּחִינַת מְקַנְאֵי קִנְאַת ה' צְבָאוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת פִּינְחָס שֶׁעָמַד וַיְפַלֵּל וְכוּ' כִּי גַּם עַתָּה הַבְּחִירָה חָפְשִׁית כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא עַתָּה אֶצְלֵנוּ בְּנֵי אָדָם הַחַיִּים עַתָּה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
כִּי כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּלְעֻמָּתָהּ הַצָּרָה שֶׁכְּנֶגְדָּהּ וְכָל הַמַּעֲשִׂיּוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם בֵּין סִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה וּבֵין סִטְרָא אָחֳרָא הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל אֵינוֹ נַּעֲשֶׂה עַתָּה עִם שׁוּם דּוֹר וָדוֹר כִּי אִם עִמָּנוּ אֵלֶּה פֹּה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים.
כִּי בַּמֵּתִים חָפְשִׁי כְּתִיב וְלֹא הַמֵּתִים יְהַלְּלוּ יָהּ, רַק עָלֵינוּ נָפַל חוֹבַת הַיּוֹם לִלְחֹם מִלְחֶמֶת ה' כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ כִּי אֵין שׁוּם בֶּן אָדָם חַי חָפְשִׁי מִמִּלְחָמָה זֹאת, כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּא לָעוֹלָם. לִרְאוֹת עָמָל וְיָגוֹן וָכַעַס וּמַכְאוֹבוֹת וְכוּ' וְלֵילֵךְ לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה וְכוּ' הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל מִלְחָמָה זֹאת כִּי כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ בְּחִירָה וְכוּ'.
אֲבָל בְּוַדַּאי לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְהִתְגַּבֵּר כָּרָאוּי וְכוּ' וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרָכוֹת יז) רְצוֹנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אַךְ שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה מְעַכֵּב אוֹתִי וְכוּ' וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת זְקֵנִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֲבָל יֵשׁ כְּנֶגְדָּם זְקֵנִים שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת הַנַּ"ל שֶׁמֵּהֶם יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ וְכוּ' כַּנַּ"ל וּמִתְגַּבְּרִים כְּמוֹ שֶׁמִּתְגַּבְּרִים בְּכָל מִינֵי תַּחְבּוּלוֹת וְכַנַּ"ל.
אֲבָל יֵשׁ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אַנְשֵׁי אֱמֶת הֶחָסִים עַל נַפְשָׁם בֶּאֱמֶת וְאֵינָם רוֹצִים לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמָן וּמִסְתַּכְּלִין עַל אַחֲרִיתָם בְּכָל יוֹם בְּעֵין הָאֱמֶת עַד שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְקַנְאֵי קִנְאַת ה' צְבָאוֹת שֶׁמִּתְעוֹרְרִים מֵעַצְמָם לַעֲשׂוֹת עֻבְדּוֹת קְדוֹשׁוֹת בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת מַה שֶּׁלֹּא נִצְטַוּוּ בָּהֶם.
וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פִּינְחָס וְעַל כָּל הַקַּנָּאִין שֶׁאִם בָּא לִשְׁאֹל אֵין מוֹרִין לָהֶם (סַנְהֶדְרִין פֶּרֶק הַנִּשְׂרָפִים פב) שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נְדָרִים בְּחִינַת צְדָקָה וְכַנַּ"ל וְעַל יְדֵי זֶה הֵם מַכְנִיעִין אוֹתָם וְכַמְבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה.
וַעֲדַיִן צְרִיכִין לְבָאֵר בָּזֶה הַרְבֵּה אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל מֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַנַּ"ל שֶׁאֵין מוֹרִין לָהֶם וְכוּ' וְהָבֵן הֵיטֵב:
