דברי חיזוק ועידוד מתוך ליקוטי הלכות לפרשת בא מרבי נתן תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב זיע"א
ליקוטי הלכות לפרשת בא מתוך ליקוטי הלכות חלק ח' חושן משפט הלכות מתנה הלכה ה' סעיף מ"ז
סוד חצות הלילה הוא לרמוז על הגאולה האחרונה שתהיה בזכות דוד המלך וכל הצדיקים והכשרים העומדים בחצות לקונן על החורבן
וְזֶה בְּחִינַת כֹּה אָמַר ה' כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם. (פרשת בא י"א ד'): כִּי סוֹד חֲצוֹת לַיְלָה גַּם מֹשֶׁה לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד עָלָיו בִּשְׁלֵמוּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מִכְדִי מֹשֶׁה לֹא יָדַע חֲצוֹת אֵימַת וְאָמַר כַּחֲצוֹת, דָּוִד יָדַע שֶׁאָמַר חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ וְכוּ'.
הַיְנוּ כִּי מֹשֶׁה יָדַע שֶׁעִקָּר הוּא הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁתִּהְיֶה בִּזְכוּת דָּוִד וְהַנִּלְוִים אֵלָיו שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים וּכְּשֵׁרִים הָעוֹמְדִים בַּחֲצוֹת לַיְלָה לְקוֹנֵן עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁאָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן צַיְּתִין לְקָלַיְהוּ וְכוּ' (מַקְשִׁיבִים לְקוֹלָם). וְעַל יְדֵי זֶה תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה בִּבְחִינַת שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל כָּל הַמִּתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם וְכוּ'.
זמן קץ גאולה האחרונה הוא סתום מאד
אֲבָל לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד עַל הַדָּבָר מָתַי יִהְיֶה הַקֵּץ כִּי הוּא סָתוּם מְאֹד כַּנַ"ל וְעַל כֵּן גַּם בַּגְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה רָמַז בִּדְבָרָיו שֶׁאָמַר כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא, כִּי בְּכָל דְּבָרָיו וּשְׁלִיחוּתוֹ הִסְתַּכֵּל עַל הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מֵאֵן בִּשְׁלִיחוּתוֹ בַּתְּחִלָּה וְכוּ'.
וְעַל כֵּן רָמַז בִּדְבָרָיו וְאָמַר כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם וְכוּ' כִּי כָּל הַגָּלוּיוֹת מְכֻנִּים בְּשֵׁם מִצְרַיִם וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְעַל כֵּן אָמַר כַּחֲצוֹת כִּי הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן סָתוּם מְאֹד, רַק דָּוִד שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מָשִׁיחַ אָמַר חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם וְכוּ'.
וְעַל כֵּן אָמַר מֹשֶׁה אָז: כֹּה אָמַר הַשֵּׁם, כִּי נְבוּאָה זוֹ שֶׁל בְּחִינַת חֲצוֹת שֶׁמְּרַמֵּז עַל קֵץ הָאַחֲרוֹן הִיא רְחוֹקָה מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד עַל זֶה עַל כֵּן אָמַר. בְּלָשׁוֹן כֹּה וְכַנַ"ל.
המעשים הטובים של כל אדם מקרבים את הגאולה
כִּי רַק הוּא יִתְבָּרַךְ לְבַד יוֹדֵעַ הַסּוֹף אֲבָל אָנוּ אָסוּר לָנוּ לַחֲשֹׁב בָּזֶה שׁוּם קֵץ כְּלָל וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל רַק עָלֵינוּ מֻטָּל בְּכָל יוֹם וָיוֹם לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּנוּ לָסוּר מֵרַע וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּכָל יוֹם וְיוֹם שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְקָרֶבֶת הַגְּאֻלָּה.
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁשָּׁאַל אֶת אֵלִיָּהוּ אֵימָתַי יָבֹא מַר, אָמַר לֵהּ הַיּוֹם – הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, וְאִם כְּבָר הָיוּ כַּמָּה צַדִּיקִים וּכְשֶׁרִים שֶׁעָבְדוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם ואעפ"כ עֲדַיִן לֹא בָּא, הוּא מֵחֲמַת הַקִּלְקוּל שֶׁל אֲחֵרִים שֶׁמְּעַכְּבִין בִּיאָתוֹ.
אֲבָל אעפ"כ כָּל אֶחָד כְּפִי עֲבוֹדָתוֹ הוּא מְקָרֵב הַגְּאֻלָּה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְסוֹף כָּל סוֹף יִתְקַבְּצוּ הִתְנוֹצְצוּת הַגְּאֻלָּה שֶׁעוֹרְרוּ הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְעַל יְדֵי זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה.
עיקר העצה לעבוד את השם יתברך, לחשוב בכל יום שאין אלא רק את אותו היום בלבד
וְעַיֵּן מָה שֶׁמְּבֹאָר בסי' רע"ב עַל פָּסוּק זֶה הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, שֶׁזֶּה עִקַּר הָעֵצָה לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לַחֲשֹׁב בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁאֵין לוֹ רַק זֶה הַיּוֹם בִּלְבַד וְכוּ' עַיֵּן שָׁם, וְהוּא שַׁיָּךְ לָעִנְיָן הַנָּ"ל כִּי הַכֹּל אֶחָד.
כִּי אָסוּר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה וּצְרִיכִין שֶׁלֹּא לַחֲשֹׁב רַק אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּבְחִינַת זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' וְכוּ' ועי"ז יִזְכֶּה לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּכְמוֹ כֵן יִזְכֶּה שֶׁמִּמֶּנּוּ לֹא יִהְיֶה עִכּוּב מָשִׁיחַ כ"כ, וּכְפִי עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל הַמְּקַיְּמִים זֹאת וְעוֹבְדִים אֶת ה' בְּכָל יוֹם כְּמוֹ כֵן מִתְנוֹצֵץ צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה בְּכָל יוֹם וְכַנַ"ל עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יִתְקַבְּצוּ כָּל עֲבוֹדָתָם יַחַד וְתָבוֹא הַגְּאֻלָּה בִּשְׁלֵמוּת. וְכָל אֶחָד כְּפִי חֶלְקוֹ בַּהִתְקָרְבוּת מָשִׁיחַ כֵּן יִזְכֶּה אָז לְהִתְעַנֵּג עַל ה' וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבוֹ הַגָּדוֹל שֶׁיַּשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ אָז:
