ליקוטי הלכות לחנוכה – קדושת ימי החנוכה

דברי חיזוק ועידוד מתוך הספר הקדוש ליקוטי הלכות לחנוכה שחיבר רבי נתן תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב זיע"א

ליקוטי הלכות לחנוכה אורח חיים חלק ג' הלכות חנוכה ו' סעיף א' – ב'

חֲנֻכָּה הוּא זְמַן תְּפִלָּה וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב 'וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל' וְכוּ', כִּי אָז נַעֲשׂוּ נִסִּים גְּדוֹלִים, וְאוֹמְרִים אָז עַל הַנִּסִּים וְכוּ'. וְנִסִּים הֵם בְּחִינַת תְּפִלָּה לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע כַּנַ"ל.

וְעִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא עַל יְדֵי הָאֱמֶת שֶׁהוּא אוֹר הַמֵּאִיר לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ כַּנַ"ל. וְזֶה בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה, בְּחִינַת 'שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ' וְכוּ'. כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁהַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה וְכֵן כָּל הַנִּסִּים נַעֲשִׂים כֵּן בְּכָל זְמַן בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, הָיִינוּ כְּשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת הַרְשָׁעָה לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתְךָ וּלְהַעֲבִירָם עַל חֻקֵּי רְצוֹנְךָ.

וְכֵן בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן כְּשֶׁמִּתְגַּבֶּרֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא עַל הָאָדָם וְרוֹצֶה לְבַטֵּל אוֹתוֹ וּלְמָנְעוֹ מֵעֲבוֹדַת ה' מִכֹּל וָכֹל ח"ו, וְאָמְרוּ כָּתְבוּ לָכֶם עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק וְכוּ'.

העצה לזמני בלבול וקושי, להתפלל מתוך דיבור של אמת

וַאֲזַי אֵין שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי הָאֱמֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה לְפִי מַדְרֵגָתוֹ לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ רַק אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְיִסְתַּכֵּל רַק אֶל הָאֱמֶת בֶּאֱמֶת, וְכֵן בַּתְּפִלָּה אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּשׁוּם אֹפֶן אַף עַל פִּי כֵּן יִרְאֶה עַל כָּל פָּנִים לְדַבֵּר הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה אֱמֶת, וְאָז הָאֱמֶת יָאִיר לוֹ לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ כַּנַ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת בְּחִינַת שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ כַּנַ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה יוֹצְאִים מֵהַחֹשֶׁךְ וִיכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְמֵי חֲנֻכָּה שֶׁקָּבְעוּ בַּתְּפִלָּה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וְכוּ'.

וְעַל כֵּן נֵר חֲנֻכָּה הוּא לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, כִּי מֵעוֹלָם לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה וְעַל כֵּן שָׁם הוּא מְקוֹם אֲחִיזָתָם, וְשָׁם דַּיְקָא מַדְלִיקִין נֵר חֲנֻכָּה סָמוּךְ אֵצֶל הַפֶּתַח, בִּבְחִינַת פֶּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר וְכוּ'. לְהוֹרוֹת שֶׁדַּיְקָא לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים בִּמְקוֹם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, גַּם שָׁם יְכוֹלִין לִמְצֹא הַפֶּתַח לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה עַל יְדֵי אוֹר הָאֱמֶת, שֶׁיְּכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ הָאֱמֶת גַּם שָׁם.

על ידי האמת אפשר להתקרב אל השם יתברך גם ממקומות הנמוכים שאין בהם השראת השכינה

וְעַל יְדֵי אוֹר הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם אֲפִלּוּ לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים שֶׁאֵין שָׁם הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, כִּי יְכוֹלִין לִמְצֹא הַפֶּתַח עַל יְדֵי אוֹר הָאֱמֶת כַּנַ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה סָמוּךְ לַפֶּתַח, בְּחִינַת 'וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים' (כַּמְּבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנָּ"ל). כִּי חֲנֻכָּה הוּא בְּחִינַת תֵּבַת נֹחַ (כַּמּוּבָא בְּתִקּוּנִים), בְּחִינַת 'וַתָּנַח הַתֵּבָה' וְכוּ' בְּחִינַת חֲנֻכָּה, כִּי בַּחֲנֻכָּה פָּסְקוּ מֵי הַמַּבּוּל כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שבכ"ז בְּכִסְלֵו פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים נִמְצָא שֶׁבִּימֵי חֲנֻכָּה פָּסְקוּ מֵי הַמַּבּוּל, כִּי חֲנֻכָּה הוּא בְּחִינַת תֵּבַת נֹחַ הַיְנוּ בְּחִינַת הַדִּבּוּר הַיּוֹצֵא בֶּאֱמֶת בְּחִינַת 'צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה' כַּנַ"ל. שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִמֵּי הַמַּבּוּל.

כִּי כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל וְהַמַּחֲשָׁבוֹת מְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ מְאֹד מְאֹד, וְהַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת הֵם בְּחִינַת מֵי הַמַּבּוּל כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּלִקּוּטֵי מוהר"ן סִימָן מ"ד) וְלִפְעָמִים עַל יְדֵי הַפְּגָמִים שֶׁל אָדָם שֶׁפּוֹגֵם בְּיוֹתֵר מִתְגָּרִין עָלָיו הַבִּלְבּוּלִים מְאֹד מְאֹד. וְזֶה בְּחִינַת 'וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים' וְכוּ', 'חָמֵשׁ עָשָׂה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם' וְכוּ'.

הַיְנוּ שֶׁמִּתְגַּבְּרִים הַבִּלְבּוּלִים בְּיוֹתֵר לְמַעְלָה מִכָּל הַיִּשּׁוּב וַאֲפִלּוּ מִכָּל הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִים כָּל כָּךְ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים עַד שֶׁאֵין רוֹאֶה שׁוּם צַד הַצָּלָה וְאֵין לוֹ מָקוֹם לֶאֱחֹז עַצְמוֹ וְלַעֲמֹד שָׁם. כִּי הַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד לְמַעְלָה מִכָּל הֶהָרִים וּכְאִלּוּ נָפַל לְתוֹךְ הֲתֵּהֹם מַמָּשׁ, אֲזַי מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרוֹ, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לַעֲסֹק עֲבוֹדָתוֹ מִתּוֹךְ חֶשְׁכַת תְּהוֹם כָּזֶה.

וַאֲזַי עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַצָּלָה הוּא רַק עַל יְדֵי בְּחִינַת תֵּבַת נֹחַ, בְּחִינַת 'צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה' דְּהַיְנוּ שֶׁיְּדַבֵּר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת לְפִי מַדְרֵגָתוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא. וַאֲזַי עַל יְדֵי זֶה, עַל יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁל אֱמֶת בְּחִינַת תֵּבַת נֹחַ, נִכְנָעִין מֵי הַמַּבּוּל. וְכֵן עַל יְדֵי זֶה רוֹאֶה הַפֶּתַח אֵיךְ לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ כַּנַ"ל. וְזֶה בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת תֵּבַת נֹחַ וְכוּ' כַּנַ"ל.

ליקוטי הלכות לחנוכה אורח חיםם חלק ג' הלכות חנוכה ו' אות ב'

וְזֶה בְּחִינַת פַּךְ שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁהָיָה חָתוּם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה, כִּי הַיְּוָנִים טִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים, בְּחִינַת שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, הַיְנוּ קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, וְעַל יְדֵי שֶׁטִּמְּאוּ כָּל הַמֹּחִין, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר שֶׁל קְדֻשָּׁה, כִּי הַדִּבּוּר כְּפִי הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה, וְהָיָה הַנֵּס עַל יְדֵי הַשֶּׁמֶן שֶׁהָיָה חָתוּם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל. זֶה בְּחִינַת חוֹתַם אֱמֶת, כִּי אֱמֶת הוּא בְּחִינַת חוֹתָם, בְּחִינַת חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֶת.

כִּי הַכֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה נִכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים לְכַפֵּר שָׁם עַל עֲווֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְטַהֲרָם וּלְהוֹצִיאָם מִכָּל הָעֲווֹנוֹת עַל יְדֵי הַקְּטֹרֶת שֶׁהִנִּיחַ עַל הָאֶבֶן שְׁתִיָּה, כִּי הָאֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁשָּׁם הָיָה עוֹמֵד הָאָרוֹן עִם לוּחוֹת הָאֶבֶן, זֶה בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת, כִּי הָאֶבֶן שְׁתִיָּה מִמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם,

וְעִקַּר יְסוֹד הָעוֹלָם הוּא אֱמֶת, כִּי עַל אֱמֶת עוֹמֵד הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פרק א') כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַיֵּם הָעוֹלָם, וְחוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֶת, וְעַל כֵּן נְקֻדַּת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁהוא יְסוֹד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה עִקַּר יְסוֹד וְקִיּוּם הָעוֹלָם שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם,

וְעַל כֵּן שָׁם הָיָה עוֹמֵד הָאָרוֹן שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים בּוֹ הַלּוּחוֹת, דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה שֶׁהִיא עִקַּר הָאֱמֶת בְּחִינַת תּוֹרַת אֱמֶת, וְעַל כֵּן נִקְרָא אֶבֶן שְׁתִיָּה, בְּחִינַת לוּחוֹת הָאֶבֶן, הַיְנוּ בְּחִינַת אֶבֶן טוֹב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא עִקַּר הָאֱמֶת הַמֵּאִיר בְּעַצְמוֹ, בְּחִינַת אֶבֶן טוֹב כַּנַּ"ל.

כִּי הַלּוּחוֹת הָיוּ שֶׁל אֶבֶן טוֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁל סְנַפִּירִינִין הָיָה וְכוּ', וְעַל כֵּן שָׁם בִּמְקוֹם הָאֶבֶן שְׁתִיָּה שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה, כִּי זֶה שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, כִּי עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה עַל יְדֵי הָאֱמֶת, וְעַל כֵּן שָׁם הָיָה הַכֹּהֵן גָּדוֹל יָכוֹל לְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעֲווֹנוֹת לְהוֹצִיאָם מֵהַחֹשֶׁךְ עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים וְהִתְקָרֵב עַצְמוֹ לְעֶצֶם נְקֻדַּת הָאֱמֶת,

וְעַל יְדֵי זֶה הָיָה יָכֹל לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר הַמֵּאִיר לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ שֶׁל הָעֲווֹנוֹת שֶׁהוּא אוֹר הָאֱמֶת כַּנַּ"ל, וְעַל-יְדֵי זֶה נִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲווֹנוֹת.

כִּי מַעֲלִין כָּל הַקְּדֻשָּׁה וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא עַל יְדֵי הַפְּתָחִים שֶׁנִּתְגַּלִּין עַל יְדֵי אוֹר הָאֱמֶת כַּנַּ"ל, שֶׁאֲזַי כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים רוֹאִין אֶת הַפְּתָחִים וְיוֹצְאִין מֵהַחֹשֶׁךְ לָאוֹר, וְאָז נִתְבַּטֵּל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְנִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲווֹנוֹת.