דברי תורה וחיזוק מתוך הספרים הקדושים ליקוטי מוהר"ן וליקוטי הלכות להושענא רבה מרבי נתן מברסלב זיע"א
ליקוטי מוהר"ן להושענה רבה סימן ע"ד
הוֹשַׁעְנָא רַבָּא וְשִׂמְחַת תּוֹרָה הֵם בְּחִינַת דִּבּוּרִים בַּתּוֹרָה, בְּלֹא דְּעָה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין עֲדַיִן. וְדִבּוּר בְּדֶעָה, שֶׁזָכָה לֵידַע וּלְהָבִין חָכְמַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ. (מתוך קיצור ליקוטי מוהר"ן ע"ד)
ליקוטי הלכות להושענא רבה מתוך חלק אורח חיים הלכות הושענא רבה הלכה א':
מה שלוקחין ערבי נחל בהושענא רבה, כי אז הוא גמר החתימה, היינו שבראש השנה הוא ההתחלה ועתה הוא הגמר, ומה שיש בראש יש בסוף, וכמבואר בזוהר שבהושענא רבה הוא בחינת "וישב יצחק ויחפֹר את בארֹת" וכו' "בראש השנה שירותא בהאי יומא מתערי ומסיימי" וכו'. נמצא, שבהושענא רבה חוזר ומתעורר ההתחלה, דהיינו מה שהתחיל בראש השנה חוזר ונתעורר עתה בהושענא רבה ונסתיים.
והנה על פי המאמר "תקעו" (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ה'. עיין שם). ושם מבואר כל ענין ראש השנה ויום הכפורים וסוכות וכו', ובראש השנה נתגלה האמונה בחינת אף אמונתך בקהל קדושים וכו', כמו שמבואר שם, והתגלות האמונה הוא על ידי שנתגלין העצות שהם בחינת מים עמוקים, בחינת ממעמקים קראתיך ה', (כמבואר שם) וזה שמתחילין לומר בראש השנה זה המזמור ממעמקים קראתיך, כי על ידי זה נתגלה האמונה כנ"ל וזה בחינת בריאת העולם שנעשה בראש השנה ברישא חשוכא והדר נהורא, שזה בחינת התגלות העצות שעל ידי זה נתגדל האמונה, (כמבואר שם, עיין שם).
והנה כל זה נעשה בראש השנה שהוא ההתחלה. ועתה בהושענא רבה שהוא הסוף ואז הוא גמר החתימה אנו חוזרים ומעוררין ההתחלה, דהיינו התגלות העצות שעל ידי זה נתגדל האמונה וזה בחינת ערבי נחל, שהם בחינת עצות, בחינת כליות יועצות, שהם בחינת נצח הוד, שזהו בחינת ערבי נחל כידוע.
וערבי נחל הם אפיקי מים, בחינת מים עמקים עצה בלב איש, (כמו שמבואר שם). ועל כן הם נקראים הושענות על שם שצועקים עליהם הושענא, כי בודאי כן ראוי לצעק עליהם הושענא, (כי הושענא מורה על צעקת הלב) שזה בחינת ממעמקים קראתיך ה', מבחינת צעקת הלב מעומקא דלבא, שעל ידי זה נתגלין העצות, כמו שמבואר שם.
כי הושענא מורה על צעקת הלב כמו מי שהוא חס ושלום בצרה גדולה ואינו יכול לדבר שום דברי בקשות ותחנונים וריצויים, רק שצועק מעמק הלב הושענא, ועל כן נקראים הערבי נחל שהם בחינת עצות הושענא, כי העצות הם בחינת צעקת הלב, בחינת ממעמקים קראתיך, (כמבואר שם).
וזה בחינת "וישב יצחק ויחפֹר את בארֹת המים", היינו שחוזרין וחופרין ומגלים המים הנ"ל, היינו העצות שנקראין מים, בחינת מים עמוקים כנ"ל, ויצחק דייקא הוא חופר את המים שהם העצות, כי התגלות העצות הם מתוך החושך בחינת מגלה עמוקות מני חושך שהוא בחינת פחד יצחק שמשם נתגלין העצות שהם בחינת חפירת הבארות מים כנ"ל, ועל ידי התגלות העצות נתגדל האמונה כנ"ל.
וזה צריכין עתה בהושענא רבה, כי אז נגמר החותם בחינת חותם בתוך חותם והחותם הוא בחינת אמונה כידוע. ועל כן לוקחין ערבי נחל וצועקין עליהם הושענא, שזה בחינת התגלות העצות כנ"ל, ועל ידי זה נתגדל האמונה ועל ידי האמונה נגמר החותם דקדושה כנ"ל. ברוך השם לעולם, אמן ואמן:
