תולדות חייו המלאים של רבי נחמן מברסלב זיע"א
תולדות חייו של רבינו הקדוש הנחל נובע רבי נחמן מברסלב זיע"א מלידתו במזי'בוז' ועד פטירתו בעיר אומן – כתבה מרתקת על מי שנתן משמעות ודרך מיוחדת לחיים
רבי נחמן מברסלב הידוע גם בכינוי "רבנו" בפי חסידיו ויהודים רבים, הוא מייסדה של חסידות ברסלב. תמימות, פשיטות ושמחה בעבודת ה' הם מעיקרי עבודת החסידות אותם הנחיל לחסידיו ולכל העולם היהודי כולו בדרך לקרבת ה' בדרכו המיוחדת.
המשפטים השגורים בפי כל: "אין יאוש בעולם כלל", "ודע, כל העולם כולו גשר צר מאוד, והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל", "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד" וכו' נאמרו בשמו ועל פיו מתוך שיחותיו ומשנת עבודתו הייחודית.
בדרכו המיוחדת בעבודת ה' סלל את דרכם של רבבות יהודים בדורו ובדורות שלאחריו, בכל העולם, לאבינו שבשמים. דרכו המיוחדת ודברי תורתו גרמו למהפכה חסרת תקדים של חזרה בתשובה, חיזוק האמונה והצלת נפשות ישראל מליפול ברוחם בזמן הגלות המרה מאז ועד היום.
ראשית חייו של רבי נחמן מברסלב זיע"א
רבי נחמן מברסלב נולד בא' בניסן ה'תקל"ב לאמו פייגא, נכדתו של הבעל שם טוב ואביו רבי שמחה שהיה תלמידו של נחמן מהורדנקא, מתלמידיו הקרובים של הבעל שם טוב והוא קרוי על שם רבו של אביו. רבי ברוך ממעז'בוז אמר כי שמו מעיד עליו מהפסוק: "זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו" בראשית ה ,כט.
עוד בהיותו רך בשנים הבינו הצדיקים מקרובי משפחתו כי אורו הגדול יזרח בכל רחבי העולם היהודי ובשל כך יהיו לו מתנגדים רבים אשר ימנעו ממנו להאיר את העולם.
אמו פייגא שהבינה כי התנגדות תהיה חלק בלתי נפרד מחייו של בנה, ביקשה מאחיה רבי ברוך, דודו של רבנו שיתן את ברכתו למען לא יהיה מחלוקות ויוכל להפיץ את אורו הגדול מבלי קושי לכשיגדל. רבי ברוך הקשיב אך ענה בשלילה – "בזה אין לי מה לעשות, יחלקו עליו".
אורו הגדול שעוד עתיד להושיע יהודים רבים ולקרבם לאביהם שבשמיים עדיין עתיד להיתקל באתגרים ומתנגדים רבים נוספים ויהיה עליו להתמודד מול אתגרים אלו.
שנות ילדותו וצמיחתו של רבי נחמן
את ימי ילדותו עבר בבית סבו הבעל שם טוב, בית אותו הוריש הבעל שם טוב לביתו אדל ובו נמצאו כל העת גדולי החסידות שבאותו הדור, תלמידי הבעל שם טוב ותלמידי המגיד ממזריטש (שאף הוא היה תלמידו של הבעל שם טוב). משום כך, היה סביבם והושפע מהם רבות בדרך עבודתו את הקב"ה.
משחר ילדותו, היה צמא ומתאמץ לעבוד את הקב"ה בכל כוחו, זהו היה רצונו ומשאלת ליבו הגדולה ביותר וכך היה נוהג לעבוד את הקב"ה בסתר ובתמימות, אולם כשהיה בין ילדים בני גילו, היה מתנהג כמותם.
על אף הקשיים אשר היו עומדים בדרכו כילד, מעולם לא נרתע מהאתגרים הרוחניים והתאמץ כמיטב יכולתו להצליח. גם כאשר היה נופל, בעיני רוחו תמיד היה צמא וממוקד מטרה – להתקרב ולעבוד את הקב"ה.
מטרה קדושה זאת הנחתה אותו לכל אורך עבודתו האישית ואותה הנחיל לתלמידיו.
רבינו נחמן בימי נעוריו, בגרותו ונישואיו
לימים, בהיותו בן 13 נכנס בברית הנישואין עם סאסיע, בתו של הצדיק רבי אפרים מכפר הוסיאטין אשר היה תלמיד חכם גדול, ואף בביתו היו צדיקי הדור נכנסים ומתאכסנים בעת עוברם בדרכם אל מחוז חפצם.
את עבודתו התמימה והקדושה היה שומר בסוד כאמור, היחידה שידעה מעבודתו העצומה הייתה אשתו. הוא לא רצה שעבודתו הקדושה תתגלה לאיש, ולכן היה מסתיר את עבודתו מפני כל, אפילו מחותנו.
שמירת הסוד אכן הצליחה עד שפעם אחת חותנו, רבי אפרים, הלך והתלונן בפני אחד מאורחיו על חוסר הסיפוק מחתנו, נראה כי עבודתו פשוטה ולא כזאת מיוחדת כפי שראוי היה לו להיות בתור בן נכבד למשפחת הבעל שם טוב הקדוש.
האורח, אשר הזדהה עם דברי רבי אפרים ניגש אל רבינו והוכיח אותו קשות, עד כדי כך שאף סטר לו בפניו.
שמירת סוד עבודתו הקדושה עלתה לרבנו בצער גדול עד שהתחיל למרר בבכי עקב הסטירה שקיבל מהאורח אשר לא ידע על עבודתו מהומה. אך רבנו שהיה ממוקד מטרה כתמיד ידע שעבודת הבורא היא החשובה ביותר ועל כן הוא ממשיך לדבוק במטרתו ולעבוד את ה' תוך שמירה על עבודתו בסודית מפני כל. וכך היה, הסוד נשאר סוד.
ניצני התגלות עבודתו הקדושה
זמן קצר לאחר מכן, גילה האורח את רבינו באמצע עבודתו הקדושה, הוא ראה אותו מתבודד ביער והכיר כי טעה במעשהו שהוכיח אותו, הוא לא ידע על מדרגתו האמיתית ועל כן בא לבקש את סליחתו. רבי נחמן הסכים לסלוח, אך בתנאי אחד, את מה שראה אותו עובד בדבקות באותו יער ומתבודד אל יספר לאיש.
חזר האורח אל רבי אפרים, נכנס ואמר לו, הנח לו לרבי נחמן – "איננו מבינים כלום ואין לנו השגה כלל בנכדיו של הבעל שם טוב".
וכך, עבד רבנו את עבודתו הטהורה והקדושה במשך שנות נעוריו.
עם גדילתו, כך התעלתה עבודתו הרוחנית והתעצמה במימדיה הרוחניים. כחלק מעבודתו היה נוהג להסתגף (להימנע מהנאות החיים) ולהתענות שבועות וימים ארוכים כחלק מדביקות אמיתית בבורא עולם.
תחילת ההתגלות של רבינו, רבי נחמן מברסלב
אורו של רבינו נחמן מברסלב עוד טרם נגלה לעיני כל בעודו שוהה לצד חמיו בהוסיאטין, אך כבר באותה העת במהלך הסעודה שעשה אחד מתלמידיו של המגיד ממזריטש לכבוד רבנו במאהלוב, התחיל לפתע רבינו לומר דברי תורה וחידושים נפלאים.
הסועדים והשוהים בסעודה נהדמו למשמע אוזניהם, הם לא ציפו לכך שרבנו יתחיל להוציא מפיו מרגליות ודברי חכמה גדולים ועצומים שכאלה.
זאת הייתה תדהמה אמיתית בקרב שומעי תורתיו באותה הסעודה. זוהי כמובן, רק ההתחלה עוד לפני זריחת אורו הגדול בפני העולם היהודי כולו.
התפרסמות רבינו בהנהגה
תחילת התפרסמותו וזריחת אורו הגדול והטהור התחילה בעיר מדוודיבקה לאחר שעזב את בית חמיו אשר בהוסיאטין.
בשונה מהזמן בו היה בהוסיאטין, בה החליט כי עבודתו צריכה להישמר בסוד מפני העולם, הרי שהדבר שהגיעו לעיר מדוודיבקה הדבר התהפך והוא התחיל לגלות את עבודתו הקדושה בגלוי, שכן זו הייתה העת הנכונה והמדויקת להאיר את העולם בעבודתו.
עם הזמן אורו הגדול הגיע לאוזני ולבבות העם, ויהודים רבים התחילו להתקרב לרבינו אשר השפיע על כל מקורביו.
אורו של רבי נחמן מברסלב התחיל לתפוס תאוצה ברחבי העולם היהודי עם התגלות גדולתו המופלגת בעבודת ה' ובתורותיו המפעימות.
נסיעת רבינו לארץ ישראל
רבי נחמן מברסלב, אשר גר באוקראינה, החליט כי הוא נוסע לארץ ישראל. החלטה זו לא הייתה פשוטה כל כך שכן אז שררה מלחמה גדולה אשר הציבה אותו בסכנה גדולה ואף על פי כן בביטחון הגדול בבורא עשה זאת.
תורתיו של רבי נחמן מברסלב מספרים על ההתעלות, הקדושה והחשיבות העוצמה שיש בלהגיע לארץ הקודש, כי על ידי זה אפשר להגיע לדברים נשגבים ביותר.
עם חזרתו התחילה אש המחלוקת על רבי נחמן מברסלב וחסידיו לבעור, חסידיו מצאו את עצמם מיוסרים מריבוי המחלוקת אשר פגעה בהם בדרכים שונות.
חסידיו ותלמידיו פנו אליו וביקשו ממנו לנסות לעצור את המחלוקת הגדולה אשר נמצאת על פתח דלתם.
על אף בקשותיהם, רבינו הסביר כי המחלוקת אמנם קשה אך צריך להבין כי דווקא על ידי מחלוקת אפשר להגיע למדרגות והיכלות גבוהים, כך שעל אף שיש בידו היכולת לעצור אותה, הוא אינו עושה זאת כי נכון היה להמתין ולספוג את המחלוקת.
ואכן ככל שאש המחלוקת גברה והתרחבה כך התפרסם והתגדל שמו של רבינו ותורותיו הקדושות בכל העולם, ממש כפי שאמר לחסידיו באותה העת שהתחילו המחלוקות.
רבנו עובר לגור בעיר ברסלב
בשנת תקס"ב, עבר רבינו להתגורר בעיר ברסלב.
שנה זאת נחשבת כשנה משמעותית מאוד בתולדות חיי רבי נחמן וחסידות ברסלב בפרט, שכן בשנה זאת קבע רבנו נחמן את שם החסידות על שם המקום בו דר בשנה זאת – ברסלב, וכן פגש את תלמידו החדש, המיוחד והחשוב מכל, רבי נתן שטרנהרץ מנמירוב.
ההתקרבות של מורנו רבי נתן שטרנהרץ לרבינו זיע"א
כאמור, בשנה זאת הגיע אליו תלמיד חדש, רבי נתן מנעמירוב שמו, שעוד עתיד להיות גדול תלמידיו ומפיץ דרכו של רבי נחמן בעולם לאחר פטירתו.
דבקותו של רבי נתן ברבי נחמן היתה עצומה ממש, וכפי שאמר רבינו נחמן על תלמידו רבי נתן – אילולא לא היה רבי נתן, לא היה נשאר ממנו אף לא דף אחד.
הקשר המיוחד בין רבינו לתלמידו רבי נתן
הקשר בין רבי נחמן מברסלב לתלמידו רבי נתן התעצם מיום ליום, תוך שרבי נתן שותה בהערצה והתמדה את דבריו הקדושים של רבו החדש כמים לנפש צמאה. רבי נתן מתאר את הקשר ההדוק והחזק שנרקם בינו לבין רבי נחמן:
"בשנת תקס"ב, בחודש אלול, זכיתי להתקרב לרבינו הקדוש והנורא, הצדיק והרבי האמיתי, מורינו הרב רבי נחמן, זכותו יגן עלינו. הוא החזיקני וקירבני ברוב רחמיו כאשר ישא האומן את היונק".
כמו כן, בשנה זאת נקבעה שמה של החסידות.
חסידות ברסלב
שמה של החסידות נקבע על פי מאורע שקרה באחד מלילות שבת באותה שנה, כשנכנס רבינו זיע"א לעיר ברסלב. היה זה ליל שבת קודש והביאו לפני רבי נחמן את כוס היין לקידוש, בעת שהתחיל לקדש נפל לפתע הכוס עם היין ונשפכה על הרצפה. לא היה שום צער מכך, אלא להיפך, בעקבות שפיכת היין הכריז רבינו כי שם החסידות תהיה "ברסלב" אשר היה סימן ברור לכך שזהו השם שצריך להיות, 'שם זה לא ישכח לעולם'.
תחילת גילוי התיקון הכללי
בשנת תקס"ה, החל רבי נחמן מברסלב לגלות את עניין 'התיקון הכללי' הכולל עשרה מזמורי תהילים, אך טרם אמר מה הם בדיוק אותם פרקים. כעבור ארבע שנים, בשנת תקס"ט עמד על דיוק עשרת הפרקים הייחודים שמרכיבים את התיקון הכללי והשביע את רבי נפתלי ואת רבי אהרן, רבה של ברסלב ואמר להם:
"גם אם ימלאו ימיו, אזי אחרי הסתלקותו, מי שיבוא על קברו ויאמר שם אלו העשרה מזמורים ויתן פרוטה לצדקה, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד מאוד חס ושלום, אזי אתאמץ לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו"
נפשו של רבנו לא ידעה מנוחה, כל כך רצה לקרב יהודים אליו ה' יתברך ואל דרכו הטהורה שכל כולה קרבת אלוקים, שמחה וקדושה. בשנים תקס"ז – תקס"ט היה עסוק מאוד במעבר בין ערים וארצות שונות במטרה לקרב לבבות עם ישראל לקב"ה ופרסום דרכו הקדושה.
רבי נחמן מברסלב ומחלת השחפת
בשנת תקס"ז, חלה רבי נחמן במחלת השחפת, אשר לא היה לה מרפא באותה תקופה.
בראש חודש אייר, בליל שבת קודש פרצה שריפה בעיר ברסלב אשר גרמה לנזק רב, בין הייתר ניזוק ונשרף ביתו של רבינו, משכך התחיל להתרחק לכיוון היציאה מן העיר. רבי נתן שהיה לצידו באותה העת מעיד כי רבי נחמן היה שמח עד מאוד. כעבור זמן קצר הגיעו הידיעות על מה שקרה לחסידים וביקשו מרבי נחמן שיבוא לגור בטעפליק.
פניו של רבנו האדימו, תלמידו, רבי נתן שהיה איתו לא הבין מדוע, רק למפרע הביא רבי נתן שזו הייתה סימן לקרבת הסתלקות רבו בעיר אומן.
עוד לפני הסתלקותו לשמי מרומים, רבי נחמן הרבה לספר ולשבח את העיר אומן אודות היהודים שהיו גרים בה באותה עת ונרצחו באכזריות תוך שהם מוסרים נפשם לקדושת ה' יתברך וזהו מקום טוב להיקבר בו.
רבינו ידע שעם קבורתו שם יוכל להעלות את נפשותם של קדושים אלה. וכך, בה' באייר בשנת תקס"ז התיישב בעיר אומן.
הזמן חלף וזמן הסתלקותו של רבנו התקרב. מחלתו הייתה כה קשה, עד שהתפלא באיזה נס הוא שרד והצליח לחיות במשך כל השלוש שנים שקדמו לפטירתו.
משידע רבנו על הסתלקותו הקרבה, כבר נתן אותות ודיבורים ברורים על כך. החסידים אמנם שמעו את דבריו, אך לא מהרו לקבל ולהשתכנע כי רבם הקדוש עומד לפני הסתלקותו הקרובה, דבר זה היה בלתי נתפס בדעתם.
רבנו הנחה את תלמידיו שיהיו תמיד ביחד – "רק אתם תחזיקו עצמכם ביחד, אז תהיו אנשים כשרים. ולא כשרים בלבד, אלא אפילו צדיקים וטובים תהיו".
רבנו לא מינה לו יורש וממשיך, הוא אמר כי ממני ועד משיח צדקנו לא יהיו עוד חדשות.
רבי נתן המשיך להפיץ את אור תורתו והנהגתו של רבו לטובת דורות רבים שהיו עתידים להיות לאחר.
כאמור, ר' נתן איננו האדמו"ר הממשיך, שכן רבי נחמן הוא האדמו"ר הראשון והאחרון של חסידות ברסלב ורבי נתן ותלמידיו הם ממשיכו דרכו ומפיצי תורתיו.
הסתלקותו של רבי נחמן מברסלב
רבי נחמן מברסלב הדגיש בפני חסידיו באופן ברור כי הוא אינו שוכח ועוזב אותם כלל, אלא נמצא איתם ממש אלא כמי שנמצא מאחורי הדלת. ()
אמרה זאת הייתה נחמה גדולה עבור חסידים רבים שהיו צמאים לשמור על הקשר הרוחני עם רבם הקדוש. וכן כמו שנאמר "צדיקים במותם נקראים חיים"
רבי נתן מתאר את הסתלקות רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב במילים אלו:
"ואחר כך לא נתמהמה הרבה, ויגווע ויאסף אל עמיו בקדושה ובטהרה גדולה, נקי וזך וצח בלי שום בלבול כלל ובלי שום תנועה משונה, בישוב הדעת נפלא ונורא.
וכל העומדים שם רוב אנשי ה"חברא קדישא", וכל גדולי השמשים העוסקים בזה, כולם אמרו שכבר ראו כמה שמתו בנקיות ובדעת, אבל הסתלקות כזה לא ראו מעולם.
וכל זה היה לפי דעתנו אבל בעצם הסתלקותו אין לנו פה לדבר כי לית מחשבה תפיסא בזה כלל [אין המוח משיג זאת כלל] ומי שיבין מעט מגדולתו, על ידי ספריו הקדושים והשיחות והספורים ששמענו ממנו וכו' וכו', יבין שאי אפשר לדבר כלל מהסתלקות פלא וחידוש נורא כזה אשר לא היה כמוהו ולא יהיה כמוהו כאשר אמר בפרוש כנרשם במקום אחר חיי מוהר"ן רמו.
מה נאמר ומה נדבר מה אשיב לה' שזכיתי להיות בשעת יציאת נשמתו הקדושה אלמלא אתינא לעלמא אלא בשביל דא די." חיי מוהר"ן, סד.
וכך, עלה רבינו רבי נחמן מברסלב בסערה השמימה ביום שלישי, י"ח בתשרי תקס"א בעיצומו של חול המועד סוכות.
חסידות ברסלב לאחר הסתלקותו של רבי נחמן
לאחר הסתלקותו של רבי נחמן מברסלב, כונו חסידי ברסלב "טויטע חסידים" (החסידים המתים) וזאת משלא היה ממלא מקום וממשיך שושלת האדמו"רות לרבי נחמן מברסלב כנהוג בשאר קהילות החסידים.
למרות המצב בו לא היה יורש וממשיך דרכו ובניגוד לכל ההשערות, כי חסידות ברסלב תורותיו והנהגותיו של רבי נחמן ידעכו וייעלמו עם חלוף השנים, הדבר לא התרחש, ולהיפך, למרות שהיו מספר נקודות זמן במשך השנים שאנשי הצדיק נרמסו והושפלו, בסופו של דבר בימינו אנו רואים בחוש את התממשות הבטחתו של רבנו הקדוש זיע"א "האש שלי תוקד עד ביאת המשיח" [באידיש: "מיין פייעריל וועט שוין טלואין ביז משיח וועט קומען"], כאשר רבים מכל חוגי היהדות מתקרבים לדרכו המיוחדת.
ענינו הגדול של רבי נחמן מברסלב הידוע לכל, הוא ראש השנה, אשר ציווה לכל שומעי לקחו לבוא אליו בראש השנה והעיד כי "אין דבר גדול מזה" וביקש ש"איש בל יעדר".
חסידי ברסלב ואף יהודים רבים שאינם משתייכים לחסידות ברסלב מכל שכבות וגווני האוכלוסיה היהודית בעולם, נוהגים להגיע אל קברו של רבי נחמן מברסלב באומן, להתפלל בסמוך לקברו ולקיים את העצה הקדושה של אמירת התיקון הכללי על קברו כבקשתו הטהורה להגיע אליו אף לאחר הסתלקותו ולזכות לקבל את התיקונים הקדושים.
תורתו והגותו של רבי נחמן מברסלב אינם רק מנת חלקו של ארון הספרים היהודי, ספריו תורגמו ופורשו בשפות רבות ברחבי העולם ונלמדים כיום במרכזי לימוד אקדמיים רבים על פני הגלובוס בהם נחשב לחכם ומבין גדול בנפש האדם והוא נמנה להבדיל יחד עם שאר משכילים וחכמים הנחשבים אצלם. על כך יעידו בין היתר גרים רבים שהתקרבו אל היהדות מתוך לימוד תורתו ומאמריו של רבנו – רבי נחמן מברסלב.
רבי נחמן מברסלב מתיחס בתורתיו ובשיחותיו לכולם, לזקנים, מבוגרים, צעירים, נערים, נשים וגברים, ובעצם לכל מי אשר חפצה נפשו בקרבת ה' טהורה והרגשת האהבה האינסופית של הבורא וכל זאת בדרכו המיוחדת והייחודית.
תלמידיו של רבי נחמן מברסלב, מאז ועד היום, שומעי לקחו משתדלים להשמיע ולהפיץ את הבשורה הגדולה אותה הנחיל רבנו במשך ימי חייו הקצרים. חסידי ברסלב ולומדי תורותיו הוגים בתורותיו ובמאמרי המחשבה כמו גם לפרש, להתעמק ואף להנגיש את תורותיו ושיחותיו בכל שכבות העם היהודי ואף ברחבי העולם כולו.
דרכו המיוחדת ותורתו הם שם דבר בעולם היהודי, מאמריו אקטואליים מאוד, מרווים נפשות צמאות, ולעיתים נדמה כאילו הדברים נאמרו ממש בדור הזה מתוך הבנה עמוקה וחודרת את המצביים העוברים עלינו כאן היום ועכשיו.
