ראש השנה תשפ"ג בעוד:

ימים
שעות
דקות
שניות

ראש השנה תשפ"ג בעוד:

ימים
שעות
דקות
שניות
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter

מקורות וציטוטים מרבי נחמן מברסלב על פדיון נפש – סדר פדיון נפש ומעלתו

ספר המידות: לתת על פדיון נפש

ערך המתקת הדין סעיף ס"ו. "צריך ליתן ממון על פדיון".

ערך המתקת הדין סעיף מ"ט. "גם המעות שנותנין לצדיק, הנתינה בעצמה ממתיק הדין".


רבי נחמן מברסלב על פדיון נפש ומעלת המתקת הדין.

"אמר שטוב מאד ליתן בכל עת על פדיונות לצדיקים, אפלו שלא בעת צרה חס ושלום. וספר מכמה אנשים ממדינת קיר"ה (קיסר ירום הודו) שרגילים מאד להרבות בנתינת פדיונות תמיד.
ואמר שאלו היה לו איש צדיק שיהיה ראוי לעשות לו פדיון, היה נותן לו על פדיון בכל יום ובכל עת. ודבר מזה הרבה כי פדיונות הם דבר גדול מאד (חיי מוהר"ן תקל"ט).


שמעתי מפיו הקדוש (רבי נתן שמע מרבי נחמן מברסלב, וכתב) "שאמר הבעל שם טוב זכרונו לברכה כשהיה המלבוש שלו לא תפור כראוי, כדרך החיטים שלפעמים מקלקלין המלבוש בתפירתם, היה מצוה לעשות לעצמו פדיון" (חיי מוהר"ן תקכ"ד).


בענין המתקת הדינים ופדיון נפש.

ליקוטי מוהר"ן סימן ק"פ

מעות הם בחינת דינין, כמו שכתוב: "ואת כל היקום אשר ברגליהם" 'זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו', (פסחים קי"ט) נמצא המעות הם בחינת רגלין,

וזה בחינת (ישעיה מ"א): "צדק יקראהו לרגלו", 'וצדק מלכותא קדישא' (פתח אליהו) ומלכות הוא בחינת דינין, כי 'דינא דמלכותא דינא' (גיטין י).

ועל כן מעות הם בחינת דינין וצריך להמתיק הדינין בשרשן, ושרש הדינין בבינה, כמו שכתוב (משלי ח): "אני בינה לי גבורה" ועל כן על ידי שמניחין הידים על המעות נמתקין הדינין,

כי יש בבינה שלש ידים, הינו שיש שם שתי ידים יד הגדולה ויד החזקה, וכללות הידים הוא יד הרמה ועל כן על ידי שבא המעות שהוא הדינין להידים שהם בחינת שלש ידים שבבינה, נמתקין הדינין בשרשן,

כי שרשן הוא בינה ששם השלש ידים הנ"ל, וצריך להמתיק הדין שבזה העולם העשיה על-ידי השלשה ידים שיש בכל עולם ועולם מהשלשה עולמות שלמעלה מזה העולם העשיה, הינו אצילות בריאה יצירה.

וכשממתיק הדין של עולם העשיה בשלש ידים שביצירה, נמתק על ידי שם של מ"ב אב"ג וכו' כי מ"ב בגימטריא שלש פעמים יד ובעולם הבריאה נמתק על ידי שם אקי"ק ושם יק"ו ששניהם גם כן גימטריא מ"ב שלש פעמים יד על ידי מ"ב אותיות של שם מ"ה הינו פשוט ומלוי ומלוי דמלוי שכלם יחד הם מ"ב אותיות שלש פעמים יד.

וצריך לראות שלא יהיה קמצן שלא ישאר אצלו דינין, ולזה צריך חכמה יתרה, לדעת כמה זה צריך לתן, שלא ישאר אצלו דינין (ליקוטי מוהר"ן סימן ק"פ).


ליקוטי מוהר"ן תניינא (חלק ב') סימן ג'

כשחלה רבי אליעזר הגדול, אמר לרבי עקיבא, חמה עזה בעולם (סנהדרין ק"א), כי לא היה אז מי שיוכל להמתיק הדין, כי היה צריך לפדיון להמתיק הדין ולא נמצא.

כי באמת אחר ההמתקה והפדיון, אז דיקא טוב לרפאות החולה על-ידי רפואות, כי אזי דיקא אחר הפדיון וההמתקה יש רשות לרופא לרפאות.

כי הנה באמת, איך יכול הרופא לחגר מתניו לרפאות החולה על ידי רפואות וסמים, הלא אינו יודע הסם, הצריך לרפואות אותו החולה. כי יש סמים הרבה שהם מסגלים לרפואות החולאת,

אך בודאי החולה אינו יכול להתרפא כי אם על ידי סם פלוני המיחד לרפואתו, כפי שנגזר למעלה, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה ( מסכת עבודה זרה נ"ה), "שגוזרין למעלה, שיתרפא על ידי סם פלוני ועל ידי איש פלוני ביום פלוני", ואם כן איך יכול הרופא להכניס עצמו לרפאות, הלא אינו יודע הסם, שנגזר למעלה?

אבל אחר ההמתקה והפדיון אז יכול לרפאות. כי מה שצריך שיתרפא דיקא על ידי סם פלוני ואיש פלוני הוא מחמת מידת הדין, שכפי מדת הדין, נגזר, שימשך החולאת עד אותו הזמן ויום פלוני, ועל כן נגזר שלא יוכל להתרפאות כי אם על ידי סבות אלו, דהינו סם פלוני ואיש פלוני, כדי שימשך החולאת עד יום פלוני,

כי כפי הזמן שצריך שימשך החולאת, כך גוזרין הסיבות לרפואתו, כדי שלא יוכל להתרפאות עד שיזדמנו יחד סבות אלו: סם פלוני ואיש פלוני, באפן שלא יהיה לו רפואה כי אם ביום פלוני,

אבל כשעושין פדיון וממתיקין הדין, ואזי נתבטל הגזרה, אזי קדם שגוזרין דין אחר, כי כשנמתק דין זה אזי גוזרין דין אחר, ובין כך ובין כך, דהינו אחר המתקת הדין הראשון קדם שגוזרין דין אחר, אזי יכול הרופא לרפאות החולה על-ידי סמים, כי אזי אין דין, ואזי יוכל להתרפאות על- ידי איזה סם שיהיה, כי אין צריך דוקא סם פלוני וכו' מאחר שאין דין כנ"ל,

נמצא שאי אפשר לרופא לרפאות כי אם על- ידי פדיון, שצריכין לעשות פדיון תחלה להמתיק הדין, ואז דיקא יש רשות לרופא לרפאות כנ"ל.

וזהו "ורפא ירפא" (שמות כ"א) (עם שתי התיבות) מספר פדיון נפש כי עקר הרפואה על ידי פדיון דוקא, על ידי שממתיקין הדין.

וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ברכות ס): 'מכאן שנתנה תורה רשות לרופא לרפאות' מכאן דיקא, הינו אחר הפדיון, אז דיקא יש לו רשות להרופא לרפאות,

כי קדם הפדיון אין רשות להרופא לרפאות, כי צריך להתרפאות על ידי סם פלוני וכו' כנ"ל רק אחר הפדיון וההמתקה אז יש לו רשות לרפאות כנ"ל.

גם החילוק שבין הנקדות של ורפא ירפא הוא כי ורפא בחולם, ירפא בצירי, הינו כי חולם הוא בחינת המתקה, כמובא בכתבי האר"י (המקובל רבי יצחק לוריא אשכנזי), זכרונו לברכה, שחולם גימטריא שלש הויות, שהם ממתיקין שלשה אלקים שבגרון, שהם מחין דקטנות, שיורדין בגרון, ונמתקין על-ידי שלש הויות, גימטריא חלם ואזי אחר ההמתקה ירפא בצירי, בחינת (ירמיה ח): "הצרי אין בגלעד אם רפא אין שם", הינו בחינת רפואות, שאחר ההמתקה שהוא בחינת ורפא בחולם, אזי דיקא יכולין להתרפאות על-ידי רפואות, שהוא בחינת ירפא בצירי כנ"ל:
ליקוטי מוהר"ן תניינא (חלק ב') סימן ג'


נוסח פדיון נפש שתיקן רבי נחמן מברסלב כפי שנמצא בכתב יד קדשו זצוק"ל עם תפילה קצרה.

יניח ידיו על המעות ויאמר

"מָעוֹת וְאֶת הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ, צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִינָא, שׁרֶשׁ הַדִּינִים בִּינָה, אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה. אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ, שְׁלֹשָׁה יָדַיִם בְּבִינָה. יָד הַגְּדוֹלָה, יָד הַחֲזָקָה, יָד הָרָמָה, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יָד גִימַטְרִיָּא שֵׁם שֶׁל מ"ב, מ"ב שֶׁבַּיְצִירָה: שֵׁם שֶׁל אָנָּא בְּכֹחַ, מ"ב שֶׁבַּבְּרִיאָה: שְׁנֵי פְּעָמִים אהי"ה, מ"ב שֶׁבָּאֲצִילוּת: הֲוָיָ"ה (פָּשׁוּט) בְּמִלּוּאוֹ, וּמְלּוּי דְּמִלּוּי.

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ שֶׁיִּמְתְּקוּ הַדִּינִים וְהַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת מֵעַל (פלוני/ת בן/ת פלונית) עַל־יְדֵי פֶלֶא עֶלְיוֹן שֶׁהוּא חֲסָדִים גְדוֹלִים וְרַחֲמִים גְמוּרִים וּפְשׁוּטִים שֶׁאֵין בּוֹ תַּעֲרֹבֶת דִּין כְּלָל, אָמֵן".

לבקשת פדיון נפש בציון רבי נחמן מברסלב לחצו כאן למעבר לדף הפדיון.

פדיון נפש
פדיון נפש
error: אופס ... התוכן מוגן בזכויות יוצרים !!!