קורות ציון רבי נחמן מברסלב

תיעוד ההיסטוריה וקורות ציון רבי נחמן מברסלב באומן לפי תקופות ותאריכים

טבח 30 אלף קדושי אומן ה-ז תמוז תקכ"ח (20-22/06/1768)

תקס"ג (1803): במהלך הנסיעה בה רבנו ז"ל עזב את זלטיפולי ועבר להתגורר בברסלב עברה העגלה דרך בית העלמין הישן באומן, ואמר פה טוב להיקבר ויש גירסה שרבנו אף ירד לתוך שטח בית הלמין והשתהה מספר דקות במקום שבו הוא נקבר שנים לאחר מכן.

ה' באייר תק"ע: הצדיק רבי נחמן מברסלב עבר להתגורר באומן חצי שנה לפני ההסתלקות (09/05/1810)

בְּיוֹם רְבִיעִי הַנַּ"ל שֶׁהוּא ה' אִיָּיר בָּא לְאוּמֶין וְנִתְאַכְסֵן בְּבֵית רַבִּי נַחְמָן נָתָן שֶׁנִּפְטַר בַּשָּׁנָה הֶעָבְרָה סָמוּךְ לְשָׁבוּעוֹת. וְכָל מַה שֶּׁעָבַר בְּאוּמֶין אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר וּמְעַט מְבֹאָר אֶצְלֵנוּ בְּסִפּוּרֵי הַשִּׂיחוֹת שֶׁלּוֹ (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן קפ"ה) וְעָמַד שָׁם בְּבֵית הַנַּ"ל עַד אַחַר שָׁבוּעוֹת _{[ימי מוהרנ"ת נ' חלק א']}.

י"ח תשרי תקע"א חול המועד סוכות יום פטירת – הסתלקות הצדיק רבי נחמן מברסלב, (16/10/1810)

וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה, נָקִי וְזַךְ וָצַח בְּלִי שׁוּם בִּלְבּוּל כְּלָל וּבְלִי שׁוּם תְּנוּעָה מְשֻׁנָּה בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת נִפְלָא וְנוֹרָא _{[ימי מוהרנ"ת ס"ד חלק א']}.

וְנִסְתַּלֵּק בְּשָׁלוֹם בְּיוֹם שְׁלִישִׁי רְבִיעִי דְּסֻכּוֹת חַ"י תִּשְׁרֵי תקע"א לִפְרָט קָטָן אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם אֵיזֶה שָׁעוֹת _{[ימי מוהרנ"ת ס"ו חלק א']}.

יום הקבורה (למחרת הפטירה) י"ט תשרי תקע"א חול המועד סוכות (17/10/1810) – תיעוד וקורות ציון רבי נחמן מברסלב מיום הקברוה.

וְנִקְבַּר בְּשָׁלוֹם בְּיוֹם רְבִיעִי חֲמִישִׁי דְּסֻכּוֹת בְּאוּמֶין, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר בָּהּ בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ לְהִקָּבֵר שָׁם כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר שֶׁאָמַר לִפְנֵי כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁקְּהִלַּת אוּמֶין הוּטְבָה בְּעֵינָיו לְהִקָּבֵר שָׁם מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ שָׁם קְדוֹשִׁים הַרְבֵּה וְכוּ' _{[ימי מוהרנ"ת ס"ו חלק א']}.

סוף תשרי תקע"א (משוער): במהלך הימים והשבועות לאחר הפטירה, הקמת מציבה ואוהל על קבר הצדיק (11/1810)
וּבָנִינוּ בַּיִת עַל קִבְרוֹ בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל _{[ימי מוהרנ"ת ס"ח חלק א']}

הנסיעה הראשונה לאומן לאחר פטירת רבי נחמן מברסלב כ"ז כ"ט טבת תקע"א (23-25/01/1811)

וְעָבְרוּ יָמִים וְשָׁבוּעוֹת עַד שֶׁבָּא סָמוּךְ לְראשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט וְאָז נִתְעוֹרַרְנוּ לִנְסֹעַ לְאוּמֶין לִהְיוֹת עַל צִיּוּן קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וְנָסַעְתִּי אֲנִי וְרַבִּי נַפְתָּלִי לְפה בְּרֶסְלַב כְּדֵי שֶׁמִּכָּאן נִסְעָה וְנֵלְכָה יַחַד עִם חֲתָנוֹ רַבִּי יוֹסְקֶה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְעִם הָרַב דְּפה לִקְהִלַּת קדֶשׁ אוּמֶין וְכֵן הָיָה וְשָׂכַרְנוּ עֲגָלוֹת שֶׁל נָכְרִים לִנְסֹעַ לְאוּמֶין וּבַיּוֹם שֶׁהָיִינוּ צְרִיכִים לָצֵאת מִפּה הָיָה רוּחַ סְעָרָה וְשֶׁלֶג גָּדוֹל שֶׁלּא הָיָה בְּאֶפְשָׁרִי לִסַּע, וַאֲנִי הִתְגַּבַּרְתִּי אַף עַל פִּי כֵן וְנָסַעְתִּי עִם עֲגָלָה אַחַת _{[ימי מוהרנ"ת ע"ב חלק א']}.

הקיבוץ הראשון בציון רבי נחמן באומן כ"ט' טבת תקע"א ערב ראש חודש שבט – ערב ראש השנה לאילנות (25/01/1811)

אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה עֲדַיִן הַדֶּרֶךְ מְקֻלְקָל מְאד, וּכְבָר הָיָה סָמוּךְ מְאד לְעֶרֶב ראשׁ חֹדֶשׁ, אַף עַל פִּי כֵן חִזַּקְנוּ יָדֵינוּ בַּה' וְנָסַעְנוּ יַחַד, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סִבֵּב עִמָּנוּ סִבּוֹת נִפְלָאוֹת לְטוֹבָה, וּבָאנוּ לְאוּמֶין בְּיוֹם שִׁשִּׁי, עֶרֶב ראשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט, שְׁנַת תקע"א, וְהִיא הַפַּעַם הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּסַעְנוּ לְאוּמֶין אַחֲרֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ כְּדֵי לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ _{[ימי מוהרנ"ת ע"ב חלק א']}.

כ' שבט תקע"א רבי נתן מברסלב מייסד את הדלקת נר התמיד משמן זית על קברו של רבנו זיע"א (14/02/1811)

גַּם אָז בְּיוֹם חֲמִישִׁי כ' שְׁבָט הַנַּ"ל הָיָה הַתְחָלַת הַיְסוֹד שֶׁל הַהַדְלָקָה, לְהַדְלִיק שֶׁמֶן זַיִת עַל קִבְרוֹ נֵר תָּמִיד לא יִכְבֶּה כַּאֲשֶׁר אָנוּ נוֹהֲגִין מֵאָז וְעַד הֵנָּה _{[ימי מוהרנ"ת ע"ד חלק א']}

הופצץ האהל הראשון שהוקם על קבר רבנו ז"ל לאחר הסתלקותו ונחרב בהפצצת הגרמנים ימ"ש תש"ד (1944)

הוגשה בקשה לעייריה המקומית לרכישת שטח הציון תש"ז (1947)

בניית הבית הסמוך לציון תשי"ב (1952)

קיבוץ ערב ראש השנה תשמ"ט בהשתתפות כ- 250 איש (1988)

קיבוץ ערב ראש השנה תש"ן בהשתתפות קרוב ל- 950 איש (1989)

קיבוץ ראש השנה תשנ"א (1990)

הקמת מצבה נמוכה במהלך שנת תשנ"א (1991)

הגבהת המצבה במהלך שנת תשנ"ב (1992)

שנת תשנ"ז (1997): הבית נרכש על ידי "קרן הצדקה על שם רבי נחמן מברסלב"

תשנ"ח (1998): הקמת מבנה הציון וחידוש המצבה כפי שהיא כיום תשנ"ח

כ"ח טבת תשע"ז (26/01/2017): עיריית אומן הרסה את גשר הכהנים בכניסה לציון.

חדשים תמוז – אלול תשע"ז (08-10/2017):
הקמת גשר ודרך הכהנים לצד שיפוץ היכל הציון הגדול והקמת מתחם כהנים חדש ומרווח.