דברי תורה וחיזוק מתוך הספר הקדוש ליקוטי הלכות לפרשת השבוע פרשת שמיני מרבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב זיע"א
ליקוטי הלכות לפרשת שמיני מתוך חלק אורח חיים הלכות יום טוב הלכה ה אות א' וג'
מהו הגורם לכל המניעות שעוברים על האדם וכיצד ניתן להתגבר עליהם?
עַל פִּי הַתּוֹרָה וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה וְכוּ'. עַיֵּן שֵׁם מֵעִנְיָן כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הַצַּדִּיק בְּחִינַת עָפָר שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ וכו' בְּחִינַת הַמִּשְׁכָּן. אַךְ יֵשׁ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכוּ' עַיֵּן שָׁם בְּסִימַן ע'.
וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִזְכֹּר תָּמִיד בָּזֶה, שֶׁכָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁרוֹצֶה לְהַרְחִיק, אֲבָל כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִין לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ תָּמִיד אֶל שָׁרְשׁוֹ אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת לְמָקוֹם שֶׁנֶּחְצַב נִשְׁמָתוֹ מִשָּׁם וְעִקַּר הַכֹּל הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כַּנַ"ל, אֲזַי בְּקַל יִתְגַּבֵּר עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מוֹשֵׁךְ בְּעַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת, וּכְשֶׁהוּא יִהְיֶה נִמְשַׁךְ רְצוֹנוֹ תָּמִיד אֵלָיו בְּוַדַּאי יִתְגַּבֵּר עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ.
כִּי בְּוַדַּאי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ חָזָק הַרְבֵּה מִכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ נִשְׁאַר קַיָּם לְעוֹלָם וְכֹחַ הַמַּכְרִיחַ הוּא רַק לְפִי שָׁעָה לְפִי הַזְּמַן שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְהַמַּכְרִיחַ לְרַחֵק, אֲבָל בְּסוּר הַמַּכְרִיחַ יָשׁוּב מֵאֵלָיו לִמְקוֹמוֹ וְשָׁרְשׁוֹ עַל יְדֵי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְעַל כֵּן כְּשֶׁיִּתְגַּבֵּר לְהַמְשִׁיךְ אֵלָיו בִּרְצוֹנוֹ תָּמִיד לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁשָּׁם כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי, בְּוַדַּאי יִתְבַּטֵּל הַמַּכְרִיחַ וְיָשׂוּב אֶל מְקוֹמוֹ הָאֲמִתִּי וְאָז יִהְיֶה לוֹ טוֹבָה גְּדוֹלָה מָה שֶׁהָיָה לוֹ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁהָיָה מַרְחִיקוֹ.
כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּא לְעוֹלָם שֶׁיַּעֲסֹק בְּמִלְחָמָה זוֹ ובאומנות זֹאת לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כָּל הַמַּכְרִיחַ וְאָז נַעֲשִׂין מִזֶּה כֵּלִים נִפְלָאִים וְתִקּוּנִים גְּדוֹלִים. כִּי רֹב הָאֻמָּנוּת שֶׁל הַכֵּלִים הַנִּפְלָאִים שֶׁנַּעֲשִׂין בְּחָכְמָה גְּדוֹלָה שֶׁקּוֹרִין מַאֲשִׁין (מְכוֹנוֹת) הַכֹּל הוּא עַל יְדֵי חָכְמַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְהַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ.
כְּמוֹ לְמָשָׁל מְלֶאכֶת הַזַּיְגִּיר (שָׁעוֹן) שֶׁעִקַּר אֱמוּנַת הִלּוּכוֹ הוּא עַל יְדֵי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְהַמְּעַכֵּב (שֶׁהוּא השׁפרינזינע – מַגְנֵט) שֶׁכּוֹפְפִין הַבַּרְזֶל וּמַכְרִיחִין אוֹתוֹ עַל יְדֵי הַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁלֹּא כְּטִבְעָהּ. וְהִיא כְּטִבְעָהּ רוֹצָה לְהִתְפַּשֵּׁט אֲבָל מְעַכְּבִין אוֹתָהּ וּמַכְרִיחִין אוֹתָהּ וכופיין אוֹתָהּ בַּעַל כָּרְחָהּ וְעַל יְדֵי זֶה הוּא כָּל אָמָּנוּת הַזַּיְגִיר (שָׁעוֹן) שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהִיא מֻשְׂכַּל עַצְמָהּ תָּמִיד לְטִבְעָהּ לְהִתְפַּשֵּׁט כְּדַרְכָּהּ עַל יְדֵי זֶה הִיא מוֹשֶׁכֶת הַגַּלְגַּל הַקָּשׁוּר בָּהּ וְכָל גַּלְגַּל מוֹשֵׁךְ חֲבֵרוֹ. וְהַכֹּל באמונת נִפְלָא עַד שֶׁעוֹשֶׂה פְּעֻלָּתוֹ לִהְיוֹת מוֹרֵה שָׁעוֹת.
וְכֵן יֵשׁ שְׁאֵרֵי כֵּלִים גְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁעוֹשִׂים פְּעֻלּוֹת גְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר וְעִקַּר אוֹמְנוֹתֵיהֶם הוּא עַל יְדֵי רִבּוּי השׁפרינזוניס (מַגְנֵטִים) שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם. שֶׁהַכֹּל הוּא עַל יְדֵי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי כָּל הַמּוֹשֵׁךְ אִי אֶפְשָׁר לְבַטֵּל וְהַבֵּן הֵיטֵב הַנִּמְשָׁל.
כִּי טֶבַע הַנְּשָׁמָה לִהְיוֹת נִמְשֶׁכֶת תָּמִיד לְשָׁרְשָׁהּ הָאֲמִתִּי, כִּי שָׁם כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי אַךְ הִכְרִיחוּ אוֹתָהּ לֵרֵד לָזֶה הָעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ בִּכְלָל הוּא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ נֶגֶד הַנְּשָׁמָה שֶׁכְּוֶסְפָּה וּתְשׁוּקָתָהּ תָּמִיד נִמְשֶׁכֶת לְמַעְלָה לְשָׁרְשָׁהּ, אַךְ כָּל כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרֵךְ כְּדֵי שֶׁתִּתְגַּבֵּר בְּכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְאָז תִּהְיֶה מוֹשֶׁכֶת אֲחֵרִים עִמָּהּ וַאֲחֵרִים לַאֲחֵרִים.
כְּמוֹ הַגַּלְגַּלִּים וְהָאֳפָנִים שֶׁל הַזַּיְגִיר הַנָּ"ל שֶׁהֵם מִתְנַשְּׂאִים וְהֹלְכִים וּפוֹעֲלִים פְּעֻלָּתָם דַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ וְכַנַ"ל וְכָל מָה שֶׁמִּתָּבֹר כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וּמַרְחִיק בְּיוֹתֵר נַעֲשִׂים כֵּלִים נִפְלָאִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְמִי שֶׁבָּקִי בָּאָמָּנוּת לְכַוֵּן הַמִּדָּה אֵיךְ לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בְּחָכְמָה נִפְלָאָה שֶׁיִּפְעַל פְּעֻלַּת אֻמָּנוּתוֹ.
וְהָאָדָם הוּא בַּעַל בְּחִירָה וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ תָּמִיד לְהַגְבִּיר בִּתְשׁוּקָתוֹ וּרְצוֹנוֹ הֶחָזָק אֶת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְאָז יִהְיוּ נַעֲשִׂים כֵּלִים נִפְלָאִים וְתִקּוּנִים נוֹרָאִים דַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכַנַ"ל. כִּי עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא מוֹשֵׁךְ אַחַר עִמּוֹ וְכוּ' שֶׁמַּעֲלִין כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת הַנְּפוּלוֹת בִּבְחִינַת וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹקֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִ"לִ עֲתִידִין בָּתֵּי תרטיאות וְכוּ' בִּבְחִינַת לֹא גָּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתּוֹסְפוּ עֲלֵיהֶם גֵּרִים. והבן הֵיטֵב לִדְמוּת הַמָּשָׁל להנמשׁל, כִּי פֶּלֶא הוּא.
וְעִקַּר הַדָּבָר שֶׁבְּתוֹךְ תֹּקֶף הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ. אַל יִשְׁכַּח בְּכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה וְקַיָּם לָעַד וְלָנֶצַח, וְיַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ מֵרָחוֹק מְאֹד אֶל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא הַצַּדִּיק שֶׁהוּא נְקֻדַּת הָאֱמֶת:
וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר פָּסוּק וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: לְכַפֵּר עַל עֲווֹן הָעֵגֶל, כִּי עַתָּה הִתְהַפֵּךְ הַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְעוֹלֶה לְקָרְבָּן הוּא בְּחִינַת מָה שֶׁמַּעֲלִין עֵגֶל בֶּן בָּקָר דַּיְקָא לְחַטָּאת, כִּי מִשָּׁם, מִבְּחִינַת שׁוֹר וְעֵגֶל, מִשָּׁם בְּעַצְמוֹ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקַת הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל עֵגֶל שֶׁהִתְגַּבֵּר מִסִּטְרָא דִּשְׂמֹאל כַּיָּדוּעַ שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַיֵּצֶר הָרַע מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שׁוֹר וְעֵגֶל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל.
וְצִוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַעֲלוֹת דַּיְקָא הָעֵגֶל לְחַטָּאת לַהֲפֹךְ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַחַר כָּךְ כְּשֶׁשָּׁבִין נַעֲשָׂה תִּקּוּן נִפְלָא עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא כַּנַ"ל. (מהדורא קמא ועיין לקמן במדורא בתרא שם נתבאר היטב).
