דברי תורה וחיזוק נפלאים מתוך הספר הקדוש ליקוטי הלכות לפרשת צו מרבי נתן מברסלב תלמידו של רבי נחמן
ליקוטי הלכות לפרשת צו מתוך חלק אורח חיים הלכות תפילה הלכה ד' אות ט"ו
צַו אֶת אַהֲרֹן (ליקוטי הלכות לפרשת צו ויקרא פרק ו' פסוק ב'): עִקַּר שְׁבִירַת וּבִטּוּל תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא עַל יְדֵי קָרְבָּנוֹת, כִּי הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁמַּקְרִיבִין הֵם נִקְרָאִין בְּחִינַת מַאֲכָלִין דְּמַלְכָּא (מַאַכְלֵי מֶלֶךְ) כַּמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ.
וְזֶה בְּחִינַת הַמַּאֲכָלִים הַמְּבֹאָרִים בְּמַעֲשֶׂה מִבַּעַל תְּפִלָּה (עַל כַּת שֶׁל מָמוֹן, שֶׁהוֹלִיכָם נֶגֶד מְקוֹם הַמַּאֲכָלִים הַמִּתְבַּשְּׁלִים עַל יְדֵי הָהָר שֶׁל אֵשׁ וְכוּ' עַיֵּן שָׁם). שֶׁעַל יָדָם עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל הַכַּת שֶׁנָּפְלוּ לְתַאֲוַת מָמוֹן. כַּמְּבֹאָר שָׁם שֶׁמִּכָּל הַתַּאֲווֹת אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא אֲבָל מִתַּאֲוַת מָמוֹן אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא, כִּי אִם עַל יְדֵי אֵלּוּ הַמַּאֲכָלִים הַמְּבֹאָרִים שָׁם, שֶׁהוֹלִיךְ אוֹתָם עַד שֶׁהִגִּיעַ לָהֶם הָרֵיחַ שֶׁל אֵלּוּ הַמַּאֲכָלִים וְנִתְאַוּוּ לָהֶם מְאֹד וְכוּ'. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁנָּתַן לָהֶם מֵאֵלּוּ הַמַּאֲכָלִים אָז רָאוּ מֵאוּס סֵרָחוֹן תַּאֲוַת מָמוֹן עַד שֶׁמָּאֲסוּ בְּחַיֵּיהֶם. וּבָרְחוּ וְקָבְרוּ אֶת עַצְמָן בַּחֲפִירוֹת וּקְבָרִים מֵחֲמַת בּוּשָׁה וְכוּ' עַיֵּן שָׁם.
וְאֵלּוּ הַמַּאֲכָלִים הֵם בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת שֶׁעִקָּרָם בְּחִינַת הָרֵיחַ. בְּחִינַת (בַּמִּדְבָּר פֶּרֶק כ"ח) אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה', וְהֵם נִקְרָאִים מַאֲכָלִים דְּמַלְכָּא כַּנַ"ל. כִּי מְבֹאָר בְּכַוָּנַת פָּרָשַׁת הַתָּמִיד שֶׁעַל יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת נִכְנַע הָעֲבוֹדָה זָרָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין צַו אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה וְכוּ' עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת מַכְנִיעִין וּמְבַטְּלִין הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא עִקַּר הָעֲבוֹדָה זָרָה, כִּי כָּל הָעֲבוֹדָה זָרָה הֵם בְּמָמוֹן כַּנַ"ל.
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק צַו אֶת אַהֲרֹן וְכוּ' הַנֶּאֱמָר בְּפָרָשַׁת הָעוֹלָה אֵין צַו אֶלָּא זֵרוּז מִיָּד וּלְדוֹרוֹת, בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְזָרֵז בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶסְרוֹן כִּיס, הַיְנוּ כַּנַ"ל. כִּי הַקָּרְבָּנוֹת הֵם חֶסְרוֹן כִּיס, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן עַל יְדֵי שֶׁמְּחַסְּרִים מָמוֹנָם בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁקּוֹנִים קָרְבָּנוֹת מִמָּמוֹנָם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן כְּשֶׁמּוֹצִיאִים הַמָּמוֹן עַל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. כַּמְּבֹאָר בַּהֲתוּרָה 'צוית צדק' (ליקוטי מוהר"ן, תורה כ"ג).
וְזֶה צַו וְכוּ' בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְזָרֵז בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶסְרוֹן כִּיס, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁזּוֹכִים עַל יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהֵם נִדְבַת לֵב בְּחִינַת צְדָקָה. כִּי עַל שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן בְּחִינַת חֶסְרוֹן כִּיס בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין לְזָרֵז עַל זֶה בְּיוֹתֵר מְאֹד מְאֹד, כִּי לְהוֹצִיא מִתַּאֲוַת מָמוֹן קָשֶׁה בְּיוֹתֵר מִכָּל הַתַּאֲווֹת כַּנַ"ל.
נִמְצָא שֶׁצַּו הַנֶּאֱמָר בְּקָרְבָּנוֹת מְרַמֵּז עַל שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֵין צַו אֶלָּא זֵרוּז בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְזָרֵז בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶסְרוֹן כִּיס כַּנַ"ל. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת אֵין צַו אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא ביטול הָעֲבוֹדָה זָרָה, כִּי כָּל הָעֲבוֹדָה זָרָה הֵם בְּתַאֲוַת מָמוֹן כַּנַ"ל.
