ליקוטי הלכות לפרשת וישלח מרבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב
רבי נתן מברסלב זצוק"ל בעצה וחיזוק לתקופות בלבול וקושי במציאת החלטה ראויה ונכונה.
ליקוטי הלכות לפרשת וישלח מתוך חלק אורח חיים חלק ג' הלכות ראש חודש ז' אות נ"ב
וְזֶה בְּחִינַת וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְכוּ' לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת וְכוּ', וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה (ליקוטי הלכות לפרשת וישלח פרק ל"ב פסוק ח'): שֶׁכְּשֶׁרוֹאִין שֶׁקָּשֶׁה לְהַשִּׂיג הָעֵצָה הַשְּׁלֵמָה צְרִיכִין לְהִתְנַהֵג לְפִי חֲלוּקַת הָעֵצָה עַל כָּל פָּנִים. הַנִּשְׁאָר לִפְלִיטָה וְלֹא יִהְיֶה נֶאֱבַד לְגַמְרֵי ח"ו, שֶׁלֹּא יֹאמַר שֶׁיֵּלֵךְ וְיִתְהַנֶּה וְכוּ' רַחֲמָנָא לִצְּלַן. רַק יִשְׁתַּדֵּל שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִשָּׁאֵר מָה שֶׁיִּשָּׁאֵר וְכוּ'.
הַיְנוּ כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁהַיֵּצֶר הָרַע מִתְגַּבֵּר עָלָיו כְּמוֹ שֶׁמִּתְגַּבֵּר וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאֵין בְּכוֹחוֹ לַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ כָּרָאוּי, וְכָל מָה שֶׁחוֹשֵׁב עֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדוֹ כָּרָאוּי וּמֵחֲמַת זֶה עֲצָתוֹ חֲלֻקָּה תָּמִיד. אֲזַי כָּל עֲצָתוֹ הָעִקָּרִית שֶׁיִּסְמֹךְ עַל כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ שֶׁיֵּלֵךְ יִמְצָא בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַ"ל.
וּלְעֵת עַתָּה יִתְנַהֵג כְּפִי חֲלֻקַּת הָעֵצָה. שֶׁזֶּה בְּחִינַת וַיַּחַץ אֶת הָעָם וְכוּ' וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה. הַיְנוּ שֶׁיִּקְבַּע בְּלִבּוֹ שֶׁאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אַף עַל פִּי כֵּן אֲנִי חָזָק שֶׁלֹּא אֶהְיֶה נָסוֹג אָחוֹר לְגַמְרֵי מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא אֲיָאֵשׁ אֶת עַצְמִי לְעוֹלָם. וְלֹא אֶהְיֶה ח"ו מֵהַחֲסִידִים הַנְּפוּלִים שֶׁהֵם גְּרוּעִים וְכוּ' רַחֲמָנָא לִצְּלַן כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִצַּדִּיקִים. רַק אֲנִי עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹד לַחֲטֹף מָה שֶׁאוּכַל לְמַעַן יִהְיֶה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלִיטָה.
לְמָשָׁל שֶׁהָאָדָם חָפֵץ שֶׁיִּלְמֹד הַרְבֵּה וְיִתְפַּלֵּל וְיַרְבֶּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְיִהְיֶה נָקִי מֵעַתָּה מִכָּל חֵטְא וְהִרְהוּר וְכוּ' וְרוֹאֶה שֶׁקָּשֶׁה עָלָיו וְכוּ'. יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ שֶׁעַל כָּל פָּנִים מָה שֶׁאוּכַל לַחֲטֹף בְּחַיַּי אֶתְיַגֵּעַ בְּכָל כּוֹחִי לַחֲטֹף אֵיזֶה טוֹב כָּל יוֹם מֵימֵי חַיַּי. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא אוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל אֶרְאֶה לְדַבֵּר אַחַר כָּךְ אֵיזֶה דִּבּוּר שֶׁל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה וְכוּ'. וְאִם יִמְנָעֵנִי ח"ו גַּם מִזֶּה מָה לַעֲשׂוֹת (כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו זַ"ל). אַף עַל פִּי כֵּן אֶלְמֹד מְעַט אוֹ הַרְבֵּה וְעַל כָּל פָּנִים אֶתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֶצְעַק עַל כָּל פָּנִים רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הוֹשִׁיעָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה.
וְאִם עֲצָתִי חֲלֻקָּה אִם לִסַע אוֹ לֵשֵׁב בְּבֵיתִי. וְאֵינִי יָכוֹל לָתֵת עֵצָה לְנַפְשִׁי. עַל כָּל פָּנִים אֲנִי חָזָק בְּדַעְתִּי, שֶׁבֵּין בְּבֵיתִי בֵּין בַּדֶּרֶךְ אֶחְטֹף טוֹב מָה שֶׁאוּכַל. וְכֵן בִּשְׁאָרֵי דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְפוֹרְטָם. וְכָל זֶה בְּחִינַת וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בַּעַל כָּרְחוֹ כִּי אֶלָּחֵם עִמּוֹ. כִּי בְּזֶה אֲנִי חָזָק שֶׁבְּעַל כָּרְחוֹ יִהְיֶה מֻכְרָח לְהַנִּיחֵנִי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאַר לִי עַל כָּל פָּנִים מַחֲנֵה הַנִּשְׁאָר לִפְלִיטָה כִּי אֶלָּחֵם עִמּוֹ עַל זֶה בְּכֹחוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק וְכוּ'.
וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם הִתְקִין עַצְמוֹ לג' דְּבָרִים לְדוֹרוֹן וְלַתְּפִלָּה וּלְמִלְחָמָה. לְדוֹרוֹן, זֶה בְּחִינַת הַמִּנְחָה שֶׁשָּׁלַח אֵלָיו וּבְעִנְיַן מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הָרַע הוּא בְּחִינַת סוֹד שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וְסוֹד מַיִם הָאַחֲרוֹנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹד הַמִּנְחָה שֶׁשָּׁלַח יַעֲקֹב לְעֵשָׂו (כַּמּוּבָא בִּסְפָרִים) שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דִּבְּרָה תּוֹרָה כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרַע וְכוּ' (פָּרָשַׁת כִּי תֵּצֵא). לִתְפִלָּה, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י אֱלֹקֵי אֲדוֹנִי אַבְרָהָם וְכוּ' זֶה בְּחִינַת שִׂיחָה וּצְעָקָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאֲנִי אֶצְעַק תָּמִיד שֶׁיַּצִּילֵנִי בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְכוּ'. לַמִּלְחָמָה, וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה וְכַנַ"ל:
