התחזקות נפלאה מתוך הספר הקדוש ליקוטי הלכות לפרשת ויחי מרבי נתן תלמידו המובהק של רבנו רבי נחמן מברסלב זצוק"ל
ליקוטי הלכות לפרשת ויחי מתוך חלק אורח חיים חלק ב' הלכות ברכת הודאה ו' סעיף נ"א:
וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה (פרשת ויחי פרק מ"ז פסוק כ"ח): וְזֶה בְּחִינַת 'וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה', וּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמִדְרָשׁ רַבָּה וּבִפְרָט בְּזֹהַר הַקָּדוֹשׁ בַּפָּרָשָׁה זֹאת, שֶׁאוֹתָן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיוּ עִקַּר יְמֵי חַיָּיו שֶׁחַי בְּשִׂמְחָה וְנָחַת כְּמוֹ שְׁאֵיתָא שָׁם בְּזֹהַר הַקָּדוֹשׁ.
מדוע דווקא במצרים יעקב אבינו היה חי בשמחה ובנחת?
וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ הַדָּבָר שֶׁכְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא יָשַׁב בְּשַׁלְוָה, וּבְאֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁהִיא מָקוֹם טָמֵא שֶׁאָז הִתְחִיל גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁמֵּרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם שָׁם דַּיְקָא יָשַׁב בְּשַׁלְוָה.
להפוך את היגון ואנחה לשמחה
אַךְ כָּל זֶה הוּא עִנְיַן 'שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ' וכו' הנ"ל, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּה עִקַּר הַחִיּוּת, הוּא כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִין לַחֲטֹף אֶת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְהָפְכוֹ לְשִׂמְחָה כַּנַ"ל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַבֵּרוּר מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל שֶׁהוּא עַל יְדֵי שִׂמְחָה כַּנַ"ל. וְהָעִקָּר עַל יְדֵי שֶׁמַּחְלִיפִין וּמְהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַ"ל.
עבודת האבות – לגלות אלוקותו בעולם
וּכְלָל הַדָּבָר כִּי כָּל עֲבוֹדַת הָאָבוֹת הָיָה לְגַלּוֹת וּלְהוֹדִיעַ אלקותו בָּעוֹלָם, שֶׁרַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּא הָאָדָם לְעוֹלָם וְזֶה כָּל הַשִּׂמְחָה וְהַחִיּוּת, כִּי זֶה יָדוּעַ לַכֹּל שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה וְסוֹפוֹ לָמוּת וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל וְכוּ', וְאֵין שׁוּם שִׂמְחָה וְחִיּוּת בָּעוֹלָם כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, כִּי אֱמֶת סמא דחיי (סַם הַחַיִּים) כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
וְעִקַּר הָאֱמֶת הוּא ה' יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת "וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם", שֶׁהוּא לְהַאֲמִין בַּאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלַחְתֹּר וּלְהִתְיַגֵּעַ כָּל יָמָיו לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת 'וּבוֹ תִּדְבַּק', שֶׁזֶּה כָּל הַחַיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב 'וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ' וְכוּ'.
כל יגיעת האבות וגדולי הצדיקים הייתה בשביל כל אחד ואחד ואפילו פושעי ישראל שיזכו להתקרב לה' יתברך מתוך שמחה!
אֲבָל אַף עַל פִּי שֶׁהָאָבוֹת וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שָׁבְרוּ הַגּוּף לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְמֶה שֶׁזָּכוּ לְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּהּ', וּכְתִיב 'וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ וְיַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹקִים וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה' וְכֵן הַרְבֵּה, אֲבָל כָּל יְגִיעָתָם הָיְתָה לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם לְהַמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה וְהַחַיּוּת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִזֶּרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁלֹּא שָׁבַר תַּאֲוַת גּוּפוֹ לְגַמְרֵי, יִזְכֶּה גַּם כֵּן לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת.
וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁפָּגַם כְּמוֹ שֶׁפָּגַם, בְּכָל עֵת שֶׁחָפֵץ וְחוֹתֵר לְהִתְקָרֵב לַהּ' יִתְבָּרַךְ יוּכַל לִשְׂמֹחַ וּלְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ בְּגֹדֶל כֹּחָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים, עַל יְדֵי שֶׁיַּאֲמִין שֶׁכָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁזּוֹכֶה עַל יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה אֵין עֵרֶךְ לָזֶה.
מעלת הנקודות הטובות של כל אחד ואחד מישראל
וַאֲפִלּוּ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת שֶׁל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל עוֹלִים עַל כָּל הַתַּעֲנוּגִים שֶׁל הֶבֶל וְעַל כָּל מִינֵי עֲשִׁירוּת וְכוּ' שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, עַד שֶׁיְּשַׂמְּחוּ אֶת נַפְשָׁם בְּיוֹתֵר עַל שֶׁהֵם גַּם הֵם זוֹכִים לְטוֹב אֲמִתִּי וְנִצְחִי כָּזֶה לַעֲסֹק בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְדַּבְּקִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא חַי הַחַיִּים מְקוֹר הַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַשְּׂמָחוֹת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְאָבוֹאָה אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי, וְכוּ', וּכְתִיב "תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת" כו', שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ הנ"ל שֶׁחוֹטְפִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה וּמְהַפְּכִין אוֹתוֹ לְשִׂמְחָה וְכַנַ"ל.
הגלויות השונות הם גלות הנפש
וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁעוֹבְרִין עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁעִקָּרָם הוּא גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא רְחוֹקָה מֵאָבִיהָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת הוּא הָעַצְבוּת כַּנַ"ל, כִּי מֵחֲמַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְקִלְקוּלִים שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל דּוֹר וְדוֹר, עַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ לִהְיוֹת בְּגָלוּת עַד שֶׁבְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים יְבָרְרוּ עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, וְעִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה בִּבְחִינַת הנ"ל עַל יְדֵי שֶׁיַּהַפְכוּ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה וְכַנַ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מְכִירַת יוֹסֵף לְמִצְרַיִם שֶׁעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא הָיוּ יְכוֹלִים לְהִתְקַיֵּם בְּמִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב 'כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹקִים לִפְנֵיכֶם' וְכוּ' וְכַנַ"ל.
כִּי יוֹסֵף הוּא בְּחִינַת הִתְלַהֲבוּת הַשִּׂמְחָה עַל יְדֵי בְּחִינָה הנ"ל כנ"ל, עַד שֶׁהֻכְרַח גַּם יַעֲקֹב אָבִינוּ וּבָנָיו הַקְּדוֹשִׁים כְּלָל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּרְדוּ כֻּלָּם לְמִצְרַיִם, וְשָׁם דַּיְקָא חַי יַעֲקֹב בְּשִׂמְחָה וְשַׁלְוָה, כִּי אָז הִשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת שֶׁגְּמַר הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה יִהְיֶה עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא, עַל יְדֵי שֶׁיּוֹרְדִין הַצַּדִּיקִים לְעִמְקֵי עִמְקֵי הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת מִצְרַיִם וְכָל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁנִּקְרָאִים עַל שֵׁם מִצְרַיִם כַּמּוּבָא, וּמְבָרְרִים הַקְּדֻשָּׁה מִשָּׁם דַּיְקָא וְהַכֹּל עַל יְדֵי בְּחִינָה הנ"ל עַל יְדֵי שֶׁבְּכוֹחָם הַגָּדוֹל מְהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַ"ל, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַבֵּרוּר מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת.
