התחזקות נפלאה מתוך הספר הקדוש ליקוטי הלכות לפרשת ויגש מרבי נתן תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב זצוק"ל
ליקוטי הלכות לפרשת ויגש אורח חיים חלק ב' הלכות ברכת הודאה ו' סעיף מ"ז:
וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה (פרשת ויגש פרק מ"ד פסוק י"ח): וְזֶה בְּחִינַת וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי שֶׁנִּתְקַבֵּץ יְהוּדָה וְיוֹסֵף שֶׁהֵם הָעִקָּר, בְּחִינַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁבָּא מִיְּהוּדָה וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף.
כִּי דָּוִד בְּחִינַת תְּהִלִּים שֶׁנֶּאֱמַר בַּעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, כִּי הוּא נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל.
כִּי הִתְלַהֲבוּת הַשִּׂמְחָה שֶׁבַּלֵּב שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹסֵף בְּחִינַת בֵּית יוֹסֵף לֶהָבָה, עִקַּר הִתְגַּלּוּתוֹ הוּא עַל יְדֵי דִּבּוּרֵי תּוֹדָה וְהוֹדָאָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת דָּוִד, שֶׁרִוָּה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת.
כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל, וְעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַשִּׂמְחָה, בְּחִינַת 'שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו', וּכְתִיב 'דְּאָגָה בְּלֵב אִישׁ יְשִׂיחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה'.
וְזֶה בְּחִינַת 'וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל פִּי' דַּיְקָא שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת דָּוִד שֶׁיָּצָא מִיְּהוּדָה שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם הוֹדָאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה':
כשאדם נמצא בתכלית הדחקות והצרה אז דייקא יש לו תקווה לישועה גדולה
ליקוטי הלכות לפרשת השבוע פרשת ויגש יורה דעה חלק ב' הלכות שילוח הקן ה' סעיף כ"ג:
אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה (פרשת ויגש פרק מ"ו פסוק ד'): וְזֶה בְּחִינַת מָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְיַעֲקֹב 'אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה'.
וּמוּבָן בַּסְּפָרִים שֶׁבְּזֶה הַפָּסוּק מְרַמֵּז כָּל סוֹד גָּלוּת יִשְׂרָאֵל, וְעִקָּר הוּא גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ כָּל הָעֲלִיּוֹת וְהַיְּרִידוֹת הָעוֹבְרִים עַל אִישׁ הֲיִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה עִקָּר סוֹד הַגָּלוּת וְהַגְּאֻלָּה שֶׁהַכֹּל בִּבְחִינַת אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה כַּמּוּבָא.
וְהָעִקָּר הוּא הִתְחַזְּקוּת שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד מְאֹד בְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת מְרִירוּת הַיְּרִידָה עַד שֶׁנִּדְמֶה שֶׁכִּמְעַט כִּמְעַט חָס וְשָׁלוֹם, שֶׁדַּיְקָא מִשָּׁם יְרַחֵם עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיוֹשִׁיעוֹ וִיקָרְבוֹ אֵלָיו וְ'כִי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ' וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב 'אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי חַסְדְּךָ ה' יִסְעָדֵנִי' וְכוּ' וּכְתִיב 'וְאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵה' זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים' וְכוּ' וְכַנַ"ל.
וְכֵן בִּפְסוּקִים רַבִּים וּבִפְרָט בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מְבֹאָר שֶׁדַּיְקָא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בְּתַכְלִית הַדַּחֲקוּת וְהַצָּרָה חַס וְשָׁלוֹם, אָז דַּיְקָא יֵשׁ סֵבֶר וְתִקְוָה לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּסוּק וְעָלָה 'מִן הָאָרֶץ' דַּיְקָא עַיֵּן שָׁם.
וְכֵן הוּא בִּפְרָטִיּוּת בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְהַפֵּךְ הַמַּכָּה לִרְפוּאָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְכָל זֶה מְרֻמָּז בְּפָסוּק אָנֹכִי אֵרֵד וְכוּ' הנ"ל:
