דברי תורה וחיזוק מתוך הספר ליקוטי הלכות לפרשת השבוע פרשת נשא מרבי נתן מברסלב זיע"א
ליקוטי הלכות לפרשת נשא אורח חיים נשיאת כפיים א' א':
כה תברכו את בני ישראל אמור להם יברכך ה' וישמרך וכו' ושמו את שמי (פרשת נשא פרק ו' פסוקים כ"ד-כ"ז): ודרשו רבותינו זכרונם לברכה (סוטה ל"ח) מזה שצריך לברך בלשון הקודש. כי כה הוא בחינת השכינה שהיא בחינת מלכות שהיא בחינת שלימות לשון הקודש. ועיקר ברכת כהנים לתקן הכלי של ישראל על ידי בחינת תיקון הברית כדי שיהיו ראויים לקבל ברכות.
וזה שכתוב (פרשת נשא ו') ושמו את שמי על בני ישראל, כי השם הוא הנפש והוא הכלי של החיות כמובא בדברי רבינו (ליקוטי מוהר"ן תורה נ"ו). והכהנים על ידי ברכתם הם משלימין הכלי של ישראל שהוא השם והנפש, בחינת "ושמו את שמי", ועל ידי זה ואני אברכם. כי ממילא תחול הברכה עליהם, על ידי שיהיו כלים ראויים לקבל.
וזה פירוש הברכה, יברכך ה' – בממון, וישמרך – מן המזיקין (מדרש רבה פרק י"א), כי הממון הוא שמירת הנפש כמו שאמר רבינו (בליקוטי מוהר"ן א', תורה נ"ט).
ליקוטי הלכות לפרשת נשא אורח חיים הלכות תפלה ד' כ"ד:
יברכך ה': דרשו רבותינו ז"ל, יברכך ה' – בממון. כי עיקר ברכת כהנים ונשיאת כפים הוא לתקן תאוות ממון שהוא קשה מכולם. ועל כן עיקר הברכה מתחלת יברכך ה' בממון וישמרך מן המזיקין, דהיינו שיזכה לממון ועשירות דקדושה שהוא בחינת ברכה, שיהיה נשמר הממון והעשירות ממזיקי עלמא שהם הקליפות המכניסים תאוות ממון בלב האדם, רק שיזכה לעשירות דקדושה שהוא בחינת ברכה, בחינת ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה.
שלא יהיה בממונו שום אחיזת העצבות והדאגה והמרה שחורה של תאוות ממון בחינת בעצבון תאכלנה, ורק יזכה לשמוח בחלקו תמיד, ולבטוח בהשם יתברך שהכל מאתו לבד, שזה בחינת שבירת תאוות ממון שזו עיקר העשירות דקדושה.
