ראש השנה תשפ"ב בעוד:

ימים
שעות
דקות
שניות

ראש השנה תשפ"ב בעוד:

ימים
שעות
דקות
שניות

נושאים קשורים

ליקוטי הלכות לפרשת השבוע פרשת מקץ

ליקוטי הלכות לפרשת השבוע

נשמח אם תשתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

מטעמים לשבת והתחזקות נפלאה מהספר ליקוטי הלכות לפרשת השבוע פרשת מקץ מרבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב.

ליקוטי הלכות לפרשת השבוע, חלק אורח חיים א' הלכות נטילת ידיים שחרית ד' סעיף א' וסעיף ז'

רבי נחמן מברסלב בעצה מעשית איך לבטל את יסורי הגוף והנפש העוברים על האדם בעולם הזה

אות א' ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה וכו'
על פי התורה ויאמר בועז אל רות (ליקוטי מוהר"ן תורה ס"ה) עיין שם כל התורה היטב. והכלל שהאדם צריך תמיד להסתכל על התכלית שהוא כולו טוב כולו אחד. ששם מתבטלין כל היסורים וכל הצרות שבעולם. כי הכל לטובה.

אך אי אפשר להסתכל על התכלית הזה כי אם בסתימו דעיינין מחיזו דהאי עלמא לגמרי וכו'. ועל כן מוטבע בנפש האדם כשיש לו יסורין גדולים חס ושלום, הוא סותם ועוצם עיניו בחזקה מאד וכו'. כדי לברוח אל התכלית וכו' עיין שם כל זה היטב.

אך אחר כך כששב מהביטול חוזרים ומתגברים היסורים ביותר מבתחלה, כמו שני אנשים שנלחמים זה עם זה שכשאחד רואה שחבירו מתגבר עליו, אזי הוא מתחזק מאד ומתגבר ביותר.

אך אחר כך מקררין ומבטלין היסורים על ידי התורה ששואבין על ידי היסורים על ידי שנתבטל אל התכלית שעל ידי זה מאיר הזריחה של הרשימו לתוך המוחין ומקבל תורה על ידי השמחה שהוא כלי לקבלת התורה שעל ידי זה מכבין צמאון הנפש שהוא בחינת יסורים בבחינת (ישעיה נ"ה) 'הוי כל צמא לכו למים' וכו' עיין שם כל זה באר היטב. ואז יכולין להתפלל כראוי ולעשות אחד מכל התפלה וכו' וכו' עיין שם היטב.

אות ז' וזה בחינת חלום פרעה שתיקונו על ידי יוסף שפתר אותו שקורין זאת הפרשה בימי חנוכה. כי פרעה ראה בעת שינה שנמשך מבחינת ביטול כנ"ל. ראה אז איך שבע פרות הרעות בולעים שבע פרות הטובות וכו'. שהוא בחינת התגברות הרע על הטוב. היינו התגברות הז' מדות רעות על ז' המדות הטובות עד אשר (בראשית מ"א) 'ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה'.

העבודה המיוחדת לזכור את ימי הטובה ולא לתת לימי הרעה לגבור על הטוב כאלו הוא לא היה כלל

כי כל כך מתגברת הסטרא אחרא בכל פעם עד שרוצה להשכיח את האדם בכל פעם כאלו לא ראה טוב מעולם אף על פי שבתחלה בעת הביטול ראה רק את הטוב שהם בחינת ז' פרות הטובות. אך ראה שתיכף אחר כך סמוך להקיצו דהיינו כשמתחיל לשוב מהביטול חוזרים ומתגברים אחר כך שבע פרות הרעות. שהם הרע שאורב ומתגרה ומתגבר ביותר אחר כך וכנ"ל וזה שנסמך התגברות הפרות רעות להקיצו כמו שכתוב שם 'ומראיהן רע וכו' ואיקץ'. וכן בכל הפרשה. היינו כנ"ל.

ותיקונו על ידי יוסף שזכה לתכלית הביטול בשלימות כראוי בבחינת (בראשית מ"ט) 'בן פורת יוסף בן פורת עלי עין עולה עין'. שיוסף בחינת הצדיק האמת עולה על העין. כי הוא סותם עיניו מחיזו דהאי עלמא לגמרי ואין לו שום הסתכלות בזה העולם אפילו כהרף עין ועל כן נקרא עולה עין. כי הוא עולה על העין ומושל עליו.

כי מי שיש לו הסתכלות בזה העולם. כפי הסתכלותו כן הוא תחת העין, כי העין מושל עליו מאחר שנמשך אחר עיניו כמו שאמרו רז"ל (סוטה ט') על כמה שהלך אחר עיניו. שזהו בחינת (במדבר ט"ו.) 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם' שלא תהיה העין רואה והלב חומד שולטין עליו.

רק הוא יתגבר על העין והלב ויעלה עליהם וימשול בהם בבחינת עולי עין. שלא יהיו לו שום הסתכלות בזה העולם שזהו בחינת יוסף שנקרא עול עין. ועל כן הוא מבטל כל החרפות והבושות שהם כלל התאוות שוהסטרא אחרא בבחינת (בראשית ל') 'אסף אלקים את חרפתי'.

יוסף הצדיק עליו השלום זכה וזכר את ימי הטוב גם כאשר הכל היה נראה רע ואפל

ועל כן זכה יוסף לתכלית הביטול בשלימות. ועל ידי זה פתר ותיקן חלום פרעה והגביר הטוב על הרע שבע שני השבע על שבע שני הרעב. וזה בחינת (בראשית מ"ו) 'ויוסף ישית ידו על עיניך', 'ידו' דייקא בחינת קבלת התורה שמקבלין מהרשימו שעיקר הקבלה על ידי בחינת ידיים בבחינת (דברים ט') 'ושני לוחות הברית על שתי ידי', בחינת 'כתובים באצבע אלקים' הנאמר בהתורה הנ"ל על מאמר רז"ל (תענית ל"א) וכל אחד מראה באצבעו. כי עיקר התיקון הוא על ידי התורה שמקבלין אחר כך כנ"ל.

והתורה מגינה על העינים שאפילו כשחוזרין מהביטול לא יתגברו הסטרא אחרא כי נופלת על ידי התורה בבחינת (תהלים י"ט) 'מצות ה' ברה מאירת עינים'. וזהו 'ויוסף ישית ידו על עיניך'. 'ידו' דייקא 'עיניך' דייקא וכנ"ל. היינו שאפילו כשחוזרין מהביטול שהוא בחינת פתיחת העיניים אף על פי כן לא יהיה להם כח להתגבר עוד. כי יתבטלו על ידי התורה וכנ"ל.

כי הצדיקים והכשרים אפילו כשחוזרים מהביטול ופותחין את העיניים אינם מסתכלים ח"ו על הבלי עולם הזה. רק שומרים עיניהם על ידי התורה שמקבלין מהביטול כנ"ל. ועל ידי זה מתבטלין כל הדינים והצרות וכל הסטרא אחרא וזהו בחינת ויוסף ישית ידו על עיניך וכנ"ל:

העצה הקדושה של סגירת העיניים מתוך הספר הקדוש לקוטי מוהר"ן סימן ס"ה "ויאמר בועז אל רות"

כְּשֶׁרוֹצִים לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כֻּלּוֹ אֶחָד צָרִיך לִסְתּם אֶת עֵינָיו, וּלְכַוֵּן הַהִסְתַּכְּלוּת אֶל הַתַּכְלִית כִּי אוֹר הַתַּכְלִית הַזֶּה הִיא רְחוֹקָה מֵהָאָדָם וְאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹתוֹ כִּי אִם בִּסְתִימוּ דְּעֵינִין שֶׁצָּרִיך לִסְתּם אֶת הָעֵינַיִם לְגַמְרֵי, וּלְסָגְרָם בְּחָזְקָה מְאד אַף גַּם לְדָחְקָם בְּהָאֶצְבַּע, כְּדֵי לְסָתְמָם לְגַמְרֵי וְאָז יוּכַל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הַזֶּה הַיְנוּ שֶׁצָּרִיך לִסְתּם אֶת עֵינָיו מֵחֵזוּ דְּהַאי עַלְמָא לְגַמְרֵי לְהַעֲלִים עֵינָיו וּלְסָגְרָם מְאד לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְאָז יוּכַל לִרְאוֹת וּלְהַשִּׂיג אוֹר הַתַּכְלִית הַזֶּה, שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב וְאָז יִתְבַּטְּלוּ הַיִּסּוּרִין.

ציון רבי נתן מברסלב מחבר ליקוטי הלכות
ציון רבי נתן מברסלב מחבר ליקוטי הלכות לפרשת השבוע | פרשת השבוע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נושאים קשורים

פוסטים נבחרים

אולי יעניין אותך

error: אופס ... התוכן מוגן בזכויות יוצרים !!!