דברי תורה וחיזוק נפלאים מתוך הספר הקדוש ליקוטי הלכות לפרשת דברים מרבי נתן מברסלב זיע"א
ליקוטי הלכות לפרשת דברים מתוך חלק ה' יורה דעה הלכות ערלה הלכה ד' אות ט"ז:
אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה (פרשת דברים פרק א' פסוק א'): וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁמָּנָה כָּאן כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהִכְעִיסוּ לְפָנָיו וְכוּ'. הַיְנוּ כִּי הַתּוֹכָחָה שֶׁל מֹשֶׁה הָיָה תּוֹכָחָה שֶׁל חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְהַתּוֹרָה 'תִּקְּעוּ תּוֹכָחָה' (ליקוטי תניינא סימן ח) עַיֵּן שָׁם, שֶׁאָמַר מֹשֶׁה תּוֹכַחְתּוֹ בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יְעוֹרֵר חָס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים שֶׁעָשׂוּ וְיַחֲלִישׁ אוֹתָם חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי זֶה, רַק אַדְּרַבָּא עַל יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ יְחַזֵּק אוֹתָם, יוֹסִיף וְיִתֵּן בָּהֶם רֵיחַ טוֹב וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם.
וְעַל כֵּן הִזְכִּיר כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהִכְעִיסוּ לְפָנָיו, כָּל הַמְּקוֹמוֹת דַּיְקָא. כִּי בָּזֶה הִזְכִּיר לָהֶם זְכוּת וְחֶסֶד, כִּי הוּא קִיֵּם "אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ", כִּי הוּא זָכָה לֶאֱחֹז בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, בְּחִינַת מְאַחֵז פְּנֵי כִּסֵּא שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיָה בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם.
וְעַל כֵּן יָדַע שֶׁכָּל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהִכְעִיסוּ בָּהֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, הַמְּקוֹמוֹת בְּעַצְמָן גָּרְמוּ לָהֶם לַחְטֹא, כִּי עָבְרוּ בַּמִּדְבָּר מָקוֹם נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן וְכוּ' שֶׁהֵם מָקוֹם תּוֹקֵף הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא כַּיָּדוּעַ, וְהָיוּ צְרִיכִים לִלְחֹם עִם קְלִפּוֹת קָשׁוֹת וַעֲצוּמוֹת שֶׁהָיוּ בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ, וְזֶה גָּרַם לָהֶם שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְנִכְשְׁלוּ בַּמֶּה שֶׁנִּכְשְׁלוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל הַפָּסוּק וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים (במדבר כה א) וכו' שֶׁהַמָּקוֹם גָּרַם לָהֶם לַחְטֹא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּזֹהַר הַקָּדוֹשׁ.
נִמְצָא שֶׁבְּזֶה שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַמְּקוֹמוֹת דַּיְקָא שֶׁהִכְעִיסוּ לְפָנָיו, בְּזֶה הִמְצִיא לָהֶם זְכוּת בְּחִינַת הַזְּכוּת שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ. וְכֵן סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ כָּל סֵפֶר דְּבָרִים עַל קֹטֶב זֶה, לְהַזְכִּיר אֶת יִשְׂרָאֵל כָּל מָה שֶׁהִכְעִיסוּ לְפָנָיו, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִתְיָאֲשׁוּ עַצְמָן מִן הָרַחֲמִים לְעוֹלָם. כִּי רַחֲמָיו לֹא כָּלִים, כַּאֲשֶׁר רָאוּ בְּעֵינֵיהֶם: שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, אַף עַל פִּי כֵן לֹא מָנַע רַחֲמָיו מֵהֶם, וְכֵן אַחַר שְׁאָר הַחֲטָאִים הֵיטִיב עִמָּהֶם בְּחַסְדּוֹ עַד שֶׁהֵם מוּכָנִים עַתָּה לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
עַל כֵּן יָדְעוּ לַדּוֹרוֹת שֶׁבְּכָל מָה שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם עַד בִּיאַת מָשִׁיחַ בִּכְלָל, וְעַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָט, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, לְעוֹלָם אַל יִתְיָאֲשׁוּ עַצְמָן מִן הָרַחֲמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים, וְאָמְרוּ יָפָה צְעָקָה לָאָדָם בֵּין קֹדֶם גְּזַר דִּין בֵּין לְאַחַר גְּזַר דִּין. וְזֶה שֶׁסִּפֵּר תְּפִלּוֹתָיו, אֵיךְ הִתְפַּלֵּל וְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' וְכוּ' וְאוֹמֵר וְכוּ', הַכֹּל כְּדֵי לְהוֹרוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְחַזְּקוּ בִּתְפִלָּה וּצְעָקָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, כִּי רַחֲמָיו אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם.
