דברי תורה וחיזוק ומטעמים לשולחן שבת מתוך הספר הקדוש ליקוטי הלכות לפרשת בראשית שחיבר מורנו הרב נתן מברסלב זיע"א
ליקוטי הלכות לפרשת בראשית מתוך חלק יורה דעה חלק א' הלכות הכשר כלים ד' סעיפים ל"ח – ל"ט.
וְזֶהוּ בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.
זֶה בְּחִינַת בְּרִיאָה בְּכֹחַ נֶגֶד גְּמַר הַבְּרִיאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּמוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י, שֶׁבְּיוֹם רִאשׁוֹן נִבְרָא הַכֹּל, אַךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִקְבַּע בַּיּוֹם שֶׁנִּגְזַר עָלָיו וְכוּ'.
נִמְצָא, שֶׁגְּמַר יְצִיאַת מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל שֶׁל כָּל תּוֹלְדוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ הָיָה לְכָל דָּבָר בְּיוֹמוֹ, וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּבְרָא הַכֹּל הוּא בִּבְחִינַת כֹּחַ נֶגְדּוֹ וְכַנַּ"ל.
וְקֹדֶם שֶׁיּוֹצֵא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל יֵשׁ מְנִיעוֹת רַבּוֹת וְכַנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁאֵינָם מַנִּיחִים לְהוֹצִיא הָאֱמֶת מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל שֶׁהֵם בִּבְחִינַת תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וְכוּ'.
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁתֹּהוּ וָבֹהוּ וְכוּ' מְרַמְּזִין עַל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁהֵם כְּנֶגֶד יִשְֹרָאֵל וְתוֹפְסִין אֶת יִשְֹרָאֵל בַּגָּלוּת שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמְּנִיעוֹת וְעִקָּר הוּא הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹן הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּהוֹם, שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִין הַמְּנִיעוֹת מִן הָאֱמֶת עַד הַתְּהוֹם, בִּבְחִינַת תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, צָרָה קוֹרֵאת אֶל חֲבֵרְתָהּ.
וְעִקַּר הַצָּרוֹת הֵם הַמְּנִיעוֹת מִלְּהִתְקָרֵב אֶל ה' יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ.
"וְרוּחַ אֱלֹקִים", דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, "מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם", זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַתִּקְוָה, כִּי מִשָּׁם מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל עַל יְדֵי גֹּדֶל הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן וְכַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת טְבִילָה בַּמִּקְוֶה וְכַנַּ"ל.
וְזֶהוּ "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר", דָּא יְמִינָא וּשְֹמָאלָא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. הַיְנוּ שֶׁנִּכָּר בֵּין יָמִין לִשְֹמֹאל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם. וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹקִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם כְּדַאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹר שֶׁל שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית וּגְנָזוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא.
וְזֶהוּ וַיַּבְדֵּל אֱלֹקִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, חֹשֶׁךְ הֵם בְּחִינַת מְנִיעוֹת כַּנַּ"ל, שֶׁהִבְדִּיל הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ וּגְנָזוֹ, שֶׁאֵין מִי שֶׁיִּזְכֶּה אֵלָיו כִּי אִם כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לִנֹּק מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיִּזְכֶּה אֵלָיו כָּרָאוּי לֶעָתִיד לָבוֹא.
כִּי הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם זוֹכִים גַּם עַתָּה לִנֹּק מֵהָאוֹר הַזֶּה כָּל אֶחָד כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ. וְכַמּוּבָן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּמוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת, כֵּן זוֹכֶה לִנֹּק מֵהָאוֹר הַזֶּה וְעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה אֵלָיו לֶעָתִיד לָבוֹא וְכַנַּ"ל.
ל"ט
וְזֶהוּ שֶׁסָּפַר אֶת הַיָּמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד". וְכֵן יוֹם שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי וְכוּ',
כִּי הָעִקָּר לַעֲשׂוֹת פֶּתַח וְצִנּוֹר לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר וְהַחַיּוּת מִיּוּ"ד דִּלְעֵלָּא לְיוּ"ד דִּלְתַתָּא וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מֵהָאֶחָד,
כִּי כְּשֶׁהָאוֹר אֶחָד כְּמוֹ שֶׁהָיָה קֹדֶם הַבְּרִיאָה אֵין זֶה שְׁלֵמוּת, כִּי עִקַּר כַּוָּנָתוֹ הוּא שֶׁיֵּצֵא הָאוֹר מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה וְיִתְרַבֶּה וִיחַיֶּה וִיקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרוּאִים, וְהָעִקָּר אֶת הָאָדָם הַיִּשְֹרְאֵלִי, שֶׁהוּא תַּכְלִית הַכֹּל.
כִּי עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁתֵּצֵא הַבְּרִיאָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, שֶׁאָז שַׁיָּךְ מִסְפָּר, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָיָה הַכֹּל בַּכֹּחַ אֵין שַׁיָּךְ מִסְפָּר, רַק עִקַּר הַתִּקּוּן, שֶׁאַחַר שֶׁיָּצָא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וְנַעֲשָֹה בְּחִינַת מִסְפָּר, שֶׁגַּם אַחַר כָּךְ לֹא יִהְיֶה הַמִּסְפָּר נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מֵהָאֶחָד, רַק שֶׁיַחַזְרוּ הַפֹּעַל אֶל הַכֹּחַ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִתְבַּטֵּל שָׁם לְגַמְרֵי, שֶׁלֹּא יַחֲזֹר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ, חַס וְשָׁלוֹם, רַק יַחֲזֹר וְיַעֲלֶה לְמַעְלָה בְּכָל פַּעַם וְיַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת לְמַטָּה בִּבְחִינַת וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב, שֶׁהָעִקָּר עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁיִּוָּדַע אַחַר הַבְּרִיאָה שֶׁכָּל הַבְּרִיאָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת וְיֵדַע כָּל פָּעוּל וְכוּ' כַּנַּ"ל.
וְעַל כֵּן סָפַר כָּל הַיָּמִים, כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל שֶׁהוּא בְּחִינַת מִסְפָּר כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן כְּתִיב, "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי וְכוּ' יוֹם אֶחָד", וְלֹא כְּתִיב יוֹם רִאשׁוֹן, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָחִיד בְּעוֹלָמוֹ וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן לַחֲזֹר כָּל הַמִּסְפָּר לְאֶחָד לֵידַע שֶׁאַחַר הַמִּסְפָּר שֶׁהוּא אַחַר הַבְּרִיאָה, אַחַר שֶׁיָּצָא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, עֲדַיִן הַכֹּל אֶחָד, כִּי ה' אֶחָד בָּרָא הַכֹּל וּמְחַיֶּה הַכֹּל וְכַנַּ"ל.
וְזֶהוּ בְּחִינַת כַּוָּנַת הַסְּפִירָה קֹדֶם הַשָּׁבוּעוֹת, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי שֶׁסּוֹפְרִין הַיָּמִים לָעֹמֶר. שֶׁהָיוּ מְנִיפִין אוֹתוֹ לַה' יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהָיָה מְנִיפוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְאַרְבַּע רוּחוֹת לְמִי שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ,
כִּי הָעֹמֶר מַמְתִּיק הַדִּינִים וּמְבַטֵּל הַמְּנִיעוֹת עַד שֶׁחוֹזְרִין לִתְחִלַּת הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וּמוֹצִיאִין מִשָּׁם מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל,
וְעַל כֵּן אַחַר כָּךְ סוֹפְרִין כָּל הַיָּמִים לָעֹמֶר שֶׁהֵם שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית לַחֲזֹר וּלְקַשֵּׁר כָּל הַמִּסְפָּר שֶׁהֵם שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל לְקַשֵּׁר הַכָּל לְשָׁרְשׁוֹ,
כִּי עַתָּה צְרִיכִין לְהָכִין עַצְמֵנוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה חוֹזֵר וְיוֹצֵא תִּקּוּן כָּל הַבְּרִיאָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל בִּשְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן, בִּבְחִינַת וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב שֶׁיִּהְיֶה אַחַר הַבְּרִיאָה כְּמוֹ קֹדֶם הַבְּרִיאָה, וְאַף עַל פִּי כֵן יִתְקַיֵּם הַבְּרִיאָה, שֶׁכָּל זֶה נַעֲשֶֹה בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁמַּמְשִׁיכִין לָנוּ הֶאָרַת הַתּוֹרָה בְּכָל דּוֹר בִּדְרָכִים נִפְלָאִים וְכַנַּ"ל.
ליקוטי הלכות לפרשת בראשית, יורה דעה חלק א' הלכות הכשר כלים ד' סעיף ל"ח – ל"ט.
ליקוטי הלכות לפרשת בראשית מתוך חלק אורח חיים הלכות פסח הלכה ז' אות כ':
יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה (פרשת בראשית פרק א' פסוק ט'): וְזֶהוּ בְּחִינַת יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד, שֶׁכָּל מֵימֵי הַדַּעַת יִמְשְׁכוּ אֶל מָקוֹם אֶחָד. 'אֶל מָקוֹם אֶחָד' דַּיְקָא, בְּחִינַת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד.
שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ כָּל מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁנִּמְצָא בָּעוֹלָם אֶל מָקוֹם אֶחָד לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַדַּעַת לְתוֹךְ אֱמוּנַת אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּהוּ כְּלָל כָּל כַּוָּנוֹת קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁעִקַּר הַכַּוָּנָה הוּא כִּפְשׁוּטוֹ לְהַאֲמִין בְּיִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ אָדוֹן יָחִיד מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ, וּבָזֶה כְּלוּלִין כָּל הַכַּוָּנוֹת, שֶׁהֵם לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַמֹּחִין עַל יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע וּלְיַחֵד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵהּ וְכוּ', (כַּמְּבֹאָר בְּכַוָּנוֹת), הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ כָּל מִינֵי דַּעַת וּמוֹחִין לְתוֹךְ אֱמוּנַת אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.
וְעַל יְדֵי זֶה 'וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה', שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֶרֶץ, כִּי מִתְּחִלָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם וְאָז הָיָה הָעוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם", כִּי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה וְנִמְשְׁכָה הָאֱמוּנָה מֵחֲמַת רִבּוּי הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת רִבּוּי הֲמֵימֵי הַתְּהוֹמוֹת אָז הָיָה עֲדַיִן תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם.
כִּי עִקַּר יְנִיקַת הַכְּפִירוֹת הוּא מֵרִבּוּי הַדַּעַת וְלֹא הָיָה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם כִּי אִם עַל יְדֵי וְרוּחַ אֱלֹקִים – דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהָיְתָה מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי עִקַּר בְּחִינַת מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וֶאֱמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ וְכוּ'", כִּי הוּא יְגַלֶּה וְיַכְנִיס הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל בָּאֵי עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל כָּל הָעַמִּים שָׂפָה בְּרוּרָה לִקְרֹא בְּשֵׁם ה' וְכוּ'", וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּפְסוּקִים רַבִּים.
ליקוטי הלכות לפרשת בראשית אורח חיים הלכות פסח הלכה ז' אות כ':
