דברי תורה וחיזוק מתוך הספר הקדוש ליקוטי הלכות לפרשת בחוקותי מרבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב זיע"א
ליקוטי הלכות לפרשת בחוקותי מתוך חלק יורה דעה הלכות פדיון הבן הלכה ה' אות כ"ז:
וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם וכו' (ליקוטי הלכות לפרשת בחוקותי ויקרא פרק כו פסוק מד) כִּי רַק זֶה נִשְׁאַר לָנוּ בְּגָלוּתֵנוּ הָאָרֹךְ הַמַּר, שֶׁרְצוֹנֵנוּ וְכָסְפֵּנוּ וְתִקְוָתֵנוּ וְתוֹחַלְתֵּנוּ חֲזָקִים עֲדַיִן לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וּלְאַרְצוֹ וּלְתוֹרָתוֹ וְכוּ'.
כִּי אַף עַל פִּי שֶׁעוֹבֵר עָלֵינוּ מַה שֶּׁעוֹבֵר בִּכְלָלִיּוּת עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָטִיּוּת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אֲשֶׁר כִּמְעַט אָפֵס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי צָרוֹת מִצָּרוֹת שׁוֹנוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת בְּכָל עֵת בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סוטה מט.) שֶׁ'אֵין יוֹם שֶׁאֵין קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ' וְכוּ', וְאֵין לָנוּ שׁוּם חִיּוּת כִּי אִם הַתִּקְוָה וְהַתּוֹחֶלֶת וְהָרָצוֹן הֶחָזָק שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג): "וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְכוּ' – זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל-כֵּן אוֹחִיל" וְכוּ'.
וְזֶה בְּחִינַת (שיר השירים ח): "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם", שֶׁהֵם הָאֻמּוֹת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, "מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ", הַיְנוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לְכָל הַמּוֹנְעִים מִן הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהֵם בְּחִינַת עַכּוּ"ם וְסִטְרָא אָחֳרָא: מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה שֶׁבֵּינִי לַמָּקוֹם עַד שֶׁתֶּחְפָּץ.
כִּי לֹא תּוֹעִילוּ כְּלוּם בְּכָל מִינֵי הֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים וּמְנִיעוֹת וְכוּ' שֶׁאַתֶּם מוֹנְעִים אוֹתָנוּ מִתּוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּדְמֶה לָכֶם שֶׁפְּעַלְתֶּם הַרְבֵּה מֵאַחַר שֶׁבִּטַּלְתֶּם אוֹתָנוּ מִכַּמָּה קְדֻשּׁוֹת בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, כִּי הֶחֱרַבְתֶּם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְהִגְלִיתֻנוּ מֵאַרְצֵנוּ, וַעֲדַיִן אַתֶּם מְרַקְּדִים וּמִשְׂתָּרְרִים עָלֵינוּ חִנָּם בְּכַמָּה מִינֵי מְנִיעוֹת וַהֲסָתוֹת, וּמְבַטְּלִים יִשְׂרָאֵל הַרְבֵּה מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ', אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא תּוֹעִילוּ כְּלוּם, כִּי 'מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה', כִּי לֹא תּוּכְלוּ לְקַלְקֵל אֶת הָאַהֲבָה שֶׁבֵּינֵינוּ לַמָּקוֹם.
כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם: "עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" – 'בְּעוֹד שֶׁתַּחְפֹּץ'. כִּי עוֹד הַחֵפֶץ וְהָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין שֶׁלָּנוּ חֲזָקִים וְתַקִּיפִים מְאֹד מְאֹד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וּמֵאַחַר שֶׁהָרָצוֹן חָזָק בְּוַדַּאי לֹא תּוֹעִילוּ כְּלָל בְּרַעַשׁ הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁלָּכֶם, כִּי הָרָצוֹן עוֹלֶה עַל הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים עֹצֶם מַעֲלַת הָרָצוֹן עַד אֵין סוֹף (וְעַיֵּן מִזֶּה בְּהִלְכוֹת עָרֵב הֲלָכָה ג). וְעַל-כֵּן תִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל גַּם עַתָּה בְּזֶה הַזְּמַן בְּחוּץ-לָאָרֶץ שֶׁלֹּא תִּתְבַּטֵּל תּוֹרַת חַלָּה, כִּי חַלָּה בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה נִשְׁאָר לָנוּ גַּם עַתָּה בְּגָלוּתֵנוּ הָאָרֹךְ כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת (ויקרא כ"ו): "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְּעַלְתִּים לְכַלֹּתָם" וְכוּ'. וְאִיתָא בַּזֹּהַר (בחקותי קט"ו:): 'לְכַלֹּתָם' חָסֵר, לְשׁוֹן כָּלָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.
וּבָזֶה נוּכַל לְפָרֵשׁ לְעִנְיָנֵינוּ כִּי כָּלָה לְשׁוֹן רָצוֹן וְכִסּוּפִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים עג): "כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי" וְכוּ'. הַיְנוּ שֶׁבְּעֹצֶם גָּלוּתֵנוּ בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵינוּ מַבְטִיחַ ה' יִתְבָּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר: "וְאַף גַּם זֹאת וְכוּ' לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְּעַלְתִּים לְכַלֹּתָם", 'לְכַלֹּתָם' דַּיְקָא בִּשְׁבִיל בְּחִינַת הַכִּלְיוֹן עֵינַיִם וְהַתִּקְוָה וְהָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין הַחֲזָקִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לָשׁוּב אֵלַי.
