דברי תורה וחיזוק מתורתו של רבי נחמן מברסלב מתוך הספר הקדוש ליקוטי הלכות לפרשת אמור מרבי נתן מברסלב זיע"א
ליקוטי הלכות לפרשת אמור מתוך חלק אורח חיים הלכות ברכות השחר הלכה ה' אות מ"ב
וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר (ליקוטי הלכות לפרשת אמור ויקרא פרק כ"ב פסוק ז'): דַּעַת לְנָבוֹן נָקֵל שֶׁזֶּה הַפָּסוּק וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים, מְרַמֵּז עַל בִּיאַת שִׁמְּשׁוֹ בְּיוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן בְּעֵת פְּטִירָתוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל כָּל יְמֵי חַיָּיו.
שֶׁיֵּשׁ שֶׁעִקַּר גְּמַר טַהֲרָתוֹ יִזְכֶּה רַק אַחַר בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ לְגַמְרֵי. וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יומא פרק ו') שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה וְהָיָה לָהֶם יִסּוּרִים, עֲדַיִן 'תְּשׁוּבָה וְיוֹם כְּפוֹר וְיִסּוּרִין תּוֹלִין, עַד יוֹם הַמִּיתָה שֶׁמְּכַפֵּר'. וְעַל כֵּן כָּל מִי שֶׁהוּא בִּבְחִינָה זֹאת, אִם יִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם בְּדַעְתּוֹ, מֵחֲמַת זֶה שֶׁעוֹבֵר עָלָיו, לֹא יִזְכֶּה גַּם אַחַר יוֹם הַמִּיתָה שֶׁהוּא אַחַר בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ לֶאֱכֹל מִן הַקָּדָשִׁים.
כִּי בְּוַדַּאי הַטָּמֵא לְגַמְרֵי וְלֹא טָבַל עֲדַיִן, אֵין מוֹעִיל לוֹ הָעֶרֶב שֶׁמֶשׁ, רַק זֶה שֶׁהִתְיַגֵּעַ כָּל יָמָיו בְּכָל מָה שֶׁעָבַר עָלָיו וְהִתְחַזֵּק בְּרָצוֹן, וְטָבַל בַּמִּקְוֶה, וְהִתְחִיל בְּכָל יוֹם לְטַהֵר עַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָלְתָה בְּיָדוֹ לְהִטָּהֵר בִּשְׁלֵמוּת, אַף עַל פִּי כֵן לֵית רֵעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד [-אֵין רָצוֹן טוֹב נֶאֱבָד], מִכָּל שֶׁכֵּן דִּבּוּר טוֹב וּמַעֲשֶׂה טוֹב, עַד שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁתֻּשְׁלַם טַהֲרָתוֹ אַחַר בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ בְּיוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן, בִּבְחִינַת וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים, שֶׁהוּא חֶלְקוֹ הַטּוֹב לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁיִּזְכֶּה אֵלָיו תֶּכֶף אַחַר בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ, וְלֹא יִצְטָרֵךְ לְהִתְגַּלְגֵּל וְלִסְבֹּל מָה שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל מִי שֶׁלֹּא הֵכִין אֶת עַצְמוֹ כְּלָל בִּימֵי חַיָּיו.
כִּי אָז בְּיוֹם הָאַחֲרוֹן מִתְקַבְּצִים כָּל מָה שֶׁחָטַף טוֹב בְּזֶה הָעוֹלָם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְכָל רָצוֹן וְרָצוֹן טוֹב שֶׁהָיָה לוֹ בְּכָל יוֹם וְיוֹם כָּל יְמֵי חַיָּיו. וְרַק זֶה הוּא תִּקְוָתוֹ וְהַשְׁאָרָתוֹ לָנֶצַח. וְאָז יֵדַע וְיָבִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַחִלּוּק שֶׁבֵּין מִי שֶׁהִשְׁתַּדֵּל וְרָדַף אַחַר הַתַּכְלִית בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים בְּכָל יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא זָכָה אֵלָיו בִּשְׁלֵמוּת, וּבֵין מִי שֶׁלֹּא הִשְׁתַּדֵּל כְּלָל.
וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מַלְאָכִי פֶּרֶק ג') וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, שֶׁיִּהְיֶה חִלּוּק אֲפִלּוּ בֵּין מִי שֶׁשָּׁנָה פִּרְקוֹ מֵאָה פְּעָמִים לְמִי שֶׁשָּׁנָה פִּרְקוֹ מֵאָה פְּעָמִים וְאֶחָד (חֲגִיגָה דַּף ט'). מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בֵּין הַמִּשְׁתַּדֵּל לאינו מִשְׁתַּדֵּל. וְהָעִקָּר כְּפִי הִתְקָרְבוּתוֹ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת הַנִּכְלָלִים בִּזְקֵנִים דִּקְדוּשָׁה הָעוֹסְקִים לְהַעֲלוֹת כָּל הַנּוֹפְלִים וְהָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד מִמְּקוֹמָם שֶׁהֵם לְרָצוֹן עֶלְיוֹן, אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחַז בָּהֶם.
