דברי תורה וחיזוק ומטעמים לשולחן שבת מרבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב זיע"א מתוך הספר הקדוש ליקוטי הלכות לפרשת אחרי מות
ליקוטי הלכות לפרשת אחרי מות מתוך חלק יורה דעה הלכות ריבית הלכה ה' אות מ"ה:
כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ' לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ (ליקוטי הלכות לפרשת אחרי מות ויקרא פרק י"ח פסוק ג'): חֻקּוֹתֵיהֶם הֵם אֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם טַעַם, תִּזָּהֲרוּ וְתִשָּׁמְרוּ מִלֶּכֶת בָּהֶם. וְזֶה תָּלוּי עַל יְדֵי שֶׁתִּהְיוּ נִזְהָרִים מִלַּעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂה מִצְרַיִם וּכְמַעֲשֶׂה אֶרֶץ כְּנַעַן, הַיְנוּ שֶׁלֹּא תִּהְיוּ כְּרוּכִים אַחַר תַּאֲווֹתֵיהֶם.
וְעִקָּר הוּא תַּאֲוַת נֵאוּף, וְלֹא דַּי שֶׁהָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוָה זֹאת בְּיוֹתֵר, אַף גַּם עָשׂוּ לָהֶם חֻקּוֹת וֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת שֶׁהָיוּ שַׁיָּכִים לָזֶה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיוּ חֲזָקִים יוֹתֵר בְּתַאֲווֹתֵיהֶם עַד שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְמַלֹּאות תַּאֲווֹתֵיהֶם וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם בִּזָּיוֹן מִזֶּה.
וְהַפָּסוּק מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יַטְעוּ עַצְמָם בָּזֶה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, כְּפִי מָה שֶׁנִּזְהָר מִמַּעֲשֵׂה מִצְרַיִם כֵּן הוּא רָחוֹק מֵחֻקּוֹתֵיהֶם וּמֵאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת שֶׁלָּהֶם. וְכֵן לְהֵפֶךְ, כְּפִי מָה שֶׁמְּרַחֵק עַצְמוֹ מֵחֻקּוֹתֵיהֶם וֶאֱמוּנוֹתֵיהֶם הַכּוֹזְבִיּוֹת, כֵּן הוּא רָחוֹק מִתַּאֲווֹתֵיהֶם.
וְעַל כֵּן אָסְרָה תּוֹרָה לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹתֵיהֶם, כְּגוֹן מִנְהֲגֵיהֶם וְדַרְכֵיהֶם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם אִסּוּר וְלֹא עֲבוֹדָה זָרָה, רַק מֵאַחַר שֶׁהָעַכּוּ"ם עָשׂוּ לָהֶם חֹק זֶה, בְּוַדַּאי הוּא שַׁיָּךְ לְתַאֲווֹתֵיהֶם. כִּי חֻקּוֹתֵיהֶם נִמְשַׁךְ מֵאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת שֶׁלָּהֶם, עַל כֵּן אֲסוּרִים לְיִשְׂרָאֵל בְּאִסּוּר חָמוּר.
וְזֶהוּ אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם וְכוּ' אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם, כִּי מִשְׁפָּטִים וְחֻקּוֹת הֵם בְּחִינַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה. כִּי מִשְׁפָּטִים הֵם מָה שֶׁאֶפְשָׁר לְהָבִין בָּהֶם טַעַם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת אֱמֶת. וְחֻקּוֹת הֵם דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם טַעַם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה.
וְהַכָּתוּב מַזְהִיר אוֹתָנוּ לָלֶכֶת רַק בְּהַמִשְׁפָּטִים וְהַחֻקּוֹת שֶׁצִּוָּה אוֹתָנוּ, שֶׁהֵם עִקַּר הָאֱמֶת הַזַּךְ וְהָאֱמוּנָה הַיְּשָׁרָה הָאֲמִתִּית, שֶׁעַל יָדָם זוֹכִים לְהִתְרַחֵק מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל מֵאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת, שֶׁהֵם חֻקּוֹתֵיהֶם, צְרִיכִים לְהִתְרַחֵק מְאֹד.
וְזֶהוּ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם (יומא פה), שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: זָכָה, נַעֲשָׂה לוֹ סַם חַיִּים. לֹא זָכָה, נַעֲשָׂה לוֹ סַם מָוֶת. שֶׁמִּזֶּה נִמְשַׁךְ שֶׁנִּמְצָאִים כַּמָּה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּטוּ מִן הָאֱמֶת, וְאוֹמְרִים שֶׁכָּל הָאֱמֶת אֶצְלָם, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר כָּל זֶה.
אַךְ מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, וּמִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, הוּא יָכוֹל לְהָבִין הָאֱמֶת מֵרָחוֹק וְלִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, לֵדַע מִי הֵם הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת וּבְמִי רָאוּי לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ. וה' אֱלֹקִים אֱמֶת, יִתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב וְיַנְחֵנוּ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, עֲדֵי נִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
