דברי תורה וחיזוק מתוך הספר הקדוש ליקוטי הלכות לפסח שני מרבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב
ליקוטי הלכות לפסח שני מתוך ליקוטי הלכות חלק ב' הלכות ברכת הפירות הלכה ה' אות ט"ז:
וְדִין פֶּסַח שֵׁנִי זֶה בְּחִינַת הַבּוּשָׁה וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל כְּדֵי לְקַשֵּׁר נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה בַּנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַוָּא"ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאֶלֶף שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁמַיִם וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁמְּבָאֵר שָׁם.
כִּי אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח שֶׁבָּאוּ לִשְׁאֹל לָמָּה נִגְרַע – אֵלּוּ שָׁאֲלוּ כַּהֹגֶן, וְתִקְּנוּ בְּזֶה הַרְבֵּה מְאֹד, כִּי נִתְגַּלְגֵּל זְכוּת עַל יָדָם שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל יְדֵי זֶה לְמֹשֶׁה דִּין פֶּסַח שֵׁנִי שֶׁהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הנ"ל.
כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּשׁוּבָה שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹאֶה הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים, אַף עַל פִּי כֵן יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְיָבוֹא בְּקִדָּה וְהַכְנָעָה לִפְנֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְלִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁאַל עַל נַפְשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁשָּׁאֲלוּ אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ טְמֵאִים שֶׁשָּׁאֲלוּ לָמָּה נִגָּרַע לְהַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' וְכוּ'.
כְּמוֹ כֵן יִשְׁאַל כָּל אֶחָד עַל נַפְשׁוֹ אִם יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ טֻמְאָתוֹ מִמַּעֲשָׂיו, שֶׁיָּבוֹא וְיִשְׁאַל; וְאִם נַפְשִׁי מִטַּמְּאָהּ בְּמַעֲשֵׂי הָרָעִים אַף עַל פִּי כֵן לָמָּה אֶגָּרַע לְהַקְרִיב קָרְבַּן ה' דְּהַיְנוּ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעֵסֶק בַּתּוֹרָה וּלְהִתְפַּלֵּל וְכוּ' שֶׁהוּא בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת? כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה גַּם כֵּן לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וְאָז בְּוַדַּאי יִמְצָא לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תִּקּוּן, וְיוֹדִיעַ להצדיק כְּמוֹ שֶׁהוֹדִיעַ לְמֹשֶׁה תִּקּוּן הַפֶּסַח שֵׁנִי שֶׁהוּא פְּלִיאָה נִשְׂגָּבָה, כִּי עִקַּר זְמַן הַפֶּסַח הוּא רַק בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁאָז דִּלֵּג הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַקֵּץ וּגְאָלָם, וְאָז עִקַּר זְמַן הַקְרָבַת הַפֶּסַח. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא פֶּסַח לָשׁוֹן פְּסִיחָה וְדִלּוּג, שֶׁדִּלֵּג עַל הַקֵּץ כִּי הֵאִיר עֲלֵיהֶם אָז הֶאָרָה נִפְלָאָה וְכַנַ"ל. אֲבָל מִי שֶׁהָיָה טָמֵא וְלֹא קֵרַב אֶת הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ אֵיךְ יִזְכֶּה לְהַקְרִיב פֶּסַח עוֹד.
אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו גִּלָּה הַסּוֹד לְמֹשֶׁה עַל יְדֵי שְׁאֵלַת הַטְּמֵאִים דַּיְקָא, וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהַטְּמֵאִים יַקְרִיבוּ פֶּסַח שֵׁנִי בְּאִיָּר בִּימֵי הַסְּפִירָה. וּבָזֶה הוֹרָה לָנוּ דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר זְמַן שֶׁל עִקַּר הַתִּקּוּן וַאֲנַחְנוּ טְמֵאִים בְּמַעֲשֵׂינוּ עֲדַיִן יֵשׁ תִּקְוָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ, כִּי יֵשׁ תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וְנֶעֱלָמִים מְאֹד שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן אוֹתָנוּ גַּם עַתָּה וּבְכָל יוֹם וְיוֹם. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא נְיָאֵשׁ עַצְמֵנוּ מִצְּעָקָה וּתְפִלָּה לִשְׁאֹל בְּכָל פַּעַם לָמָּה נִגָּרַע לְהַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' וְכַנַ"ל.
עניין פסח שני מתוך הספר הקדוש ליקוטי הלכות
ליקוטי הלכות לפסח שני: הלכות גביית חוב מהיתומים ג' – י"ח
וְזֶה בְּחִינַת פֶּסַח שֵׁנִי שֶׁמִּצְוָה זוֹ לֹא נִתְּנָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַד שֶׁשָּׁאֲלוּ הַטְּמֵאִים, לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' וְכוּ'.
הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁבָּזֶה מְרַמְּזִין שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם. כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא טָמֵא אוֹ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה מְאֹד מֵה' יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמוֹעֲדוֹ שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ תָּמִיד כַּסֵּדֶר בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ כָּרָאוּי לְאִישׁ יִשְֹרָאֵל, אַף עַל פִּי כֵן אִם אֵינוֹ מְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מֵחֲמַת זֶה וְהוֹלֵךְ אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, לִדְרֹשׁ אֶת ה' וְשׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ לָמָּה נִגָּרַע לְהַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' וְכוּ',
כִּי אַף עַל פִּי שֶׁטִּמֵּאתִי אֶת נַפְשִׁי וְנִתְרַחַקְתִּי מֵה' יִתְבָּרַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי שׁוֹאֵל עֵצָה וְתַחְבּוּלָה אֵיךְ לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ עֵצָה גַּם בִּשְׁבִילִי אֵיךְ לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ אַף עַל פִּי שֶׁהָיִיתִי טָמֵא וּבְדֶרֶךְ רְחוֹקָה מֵה' יִתְבָּרַךְ וַאֲזַי ה' יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים עָלָיו וְזוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לְתַכְלִית הָעֲלִיָּה.
וְזוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לְהוֹסִיף פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה. כִּי עַל יְדֵי שֶׁמְּבַקְּשִׁין וּמְחַפְּשִֹין אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת אַיֵּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין אַחַר כָּךְ לְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם מִבְּחִינַת אַיֵּה וְכַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פָּרָשַׁת פֶּסַח שֵׁנִי שֶׁנִּתַּן דַּיְקָא עַל יְדֵי שְׁאֵלַת הַטְּמֵאִים "לָמָּה נִגָּרַע"?. שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁאֵלָה וּבַקָּשָׁה אַיֵּה, אֵיפֹה מוֹצְאִין עֵצָה לְהִתְקָרֵב לִכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְתַכְלִית הָעֲלִיָּה שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה וְכַנַּ"ל.
ליקוטי הלכות לפסח שני: חושן משפט, הלכות גביית חוב מהיתומים הלכה ג' סעיף י"ח
