ראש השנה תשפ"ג בעוד:

ימים
שעות
דקות
שניות

ראש השנה תשפ"ג בעוד:

ימים
שעות
דקות
שניות

הנסיעה הראשונה לאומן – הקיבוץ הראשון בציון רבנו הקדוש בערב ראש חודש שבט תקע"א

הנסיעה הראשונה לאומן הקיבוץ הראשון בציון רבנו

נשמח אם תשתפו

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
לתרום לציון רבי נחמן מברסלב באומן, צדקה לצדיק, צדקה לאומן, צדקה לברסלב, תרומה לצדיק, תרומה לציון, תרומה לברסלב, תרומות לברסלב

נָא וְנָא יְדִידֵינוּ אַחֵינוּ! חִזְּקוּ וְאִמְצוּ לְהַחְזִיק בֵּית אֲדוֹנֵינוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ! (מתוך מכתב הפטירה של מוהרנ"ת)

בימים קשים אלו, בעיצומה של מלחמה והתמודדות קיומית מוחשית, בואו ותקחו חלק בהחזקת ציונו של רבי נחמן מברסלב זצוק"ל, ובוודאי שזכות הצדיק תגן בעדכם לעד.

בערב ראש חודש שבט תקע"א התקיים הקיבוץ הראשון בציון רבנו הנחל נובע – סיפור הנסיעה הראשונה לאומן לאחר פטירת רבי נחמן מברסלב זצוק"ל

מורנו הרב רבי נתן מברסלב זצוק"ל (מוהרנ"ת) ראה חשיבות גדולה לקיים נסיעה לקברו של רבי נחמן מברסלב זצוק"ל בערב ראש חודש שבט תקעא בהשתתפות מניין חסידים ומקורבים.

זו הייתה הנסיעה הראשונה לאומן, לאחר פטירתו של רבנו זצוק"ל שעלה בסערה השמימה ביום ח"י בתשרי בחול המועד סוכות.

מוהרנ"ת נתן חיבות רבה ומשמעותית לנסיעה הזו ובהצלחת הקיבוץ של ראש חודש שבט אמר כי נתיסד הקיבוץ של ראש השנה באומן.

רבי נתן עשה מאמצים רבים לקיימה, וזאת על אף קושי, מזג האוויר הסוער שהיה באותה התקופה, בשיא תקופת החורף האוקראיני, כפי שתועד על ידו בכתביו והודפס בספר ימי מוהרנ"ת.

להלן תוכן הדברים כפי שכתבם רבי נתן זצוק"ל בכתביו יְמֵי מוֹהַרְנַת על הנסיעה הראשונה לאומן לאחר פטירת רבנו זצווק"ל

ימי מוהרנ"ת ע"ב:

סָמוּךְ לְרֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבַט, וְאָז נִתְעוֹרַרְנוּ לִנְסֹעַ לְאֻמִּין לִהְיוֹת עַל צִיּוֹן קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ.

וְנָסַעְתִּי אֲנִי וְרַבִּי נַפְתָּלִי לְפָהּ בְּרֶסְלָב כְּדֵי שֶׁמִּכָּאן נִסְעָה וְנֵלְכָה יַחַד עִם חֲתָנוֹ רַבִּי יוֹסְקֶהּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְעִם הָרַב דְּפֹה, לִקְהִלַּת קֹדֶשׁ אוּמִין. וְכֵן הָיָה.

וְשָׂכַרְנוּ עֲגָלוֹת שֶׁל נָכְרִים לִנְסֹעַ לְאֻמִּין, וּבַיּוֹם שֶׁהָיִינוּ צְרִיכִים לָצֵאת מִפָּהּ, הָיָה רוּחַ סְעָרָה וְשֶׁלֶג גָּדוֹל, שֶׁלֹּא הָיָה בְּאֶפְשָׁרִי לִסַּע. וַאֲנִי הִתְגַּבַּרְתִּי, אַף עַל פִּי כֵּן, וְנָסַעְתִּי עִם עֲגָלָה אַחַת, וְהֻכְרַחְתִּי לַחֲזֹר כְּמוֹ חֲצִי פַּרְסָה, מִן הָעִיר, וְזֶה הָיָה, שְׁנֵי יָמִים לִפְנֵי עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט.

אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חִזֵּק אֶת לְבָבֵנוּ, וְשִׂמַּחְנוּ עַצְמֵנוּ, אָז בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הַרְבֵּה, וְלֹא רָצִיתִי לְהַנִּיחַ הָעַצְבוּת וּלְהִתְעַצֵּב עַל זֶה.

רַק חִזַּקְנוּ עַצְמֵנוּ בְּשִׂמְחָה, וְעַל-יְדֵי זֶה נִתְחַזַּקְנוּ וְנָסַעְנוּ בְּיוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה עֲדַיִן הַדֶּרֶךְ מְקֻלְקָל מְאֹד, וּכְבָר הָיָה סָמוּךְ מְאֹד לְעֶרֶב רֹאשׁ-חֹדֶשׁ, אַף-עַל-פִּי-כֵּן חִזַּקְנוּ יָדֵינוּ בַּהּ' וְנָסַעְנוּ יַחַד.

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סִבֵּב עִמָּנוּ סִבּוֹת נִפְלָאוֹת לְטוֹבָה, וּבָאנוּ לְאֻמִּין בְּיוֹם שִׁשִּׁי, עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבַט, שְׁנַת תקע"א, וְהִיא הַפַּעַם הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּסַעְנוּ לְאֻמִּין אַחֲרֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ, כְּדֵי לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ הַקׇדוֹשׁ.

וּכְבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (חיי מוהר"ן קס"ב), אֶת כָּל מָה שֶׁהִבְטִיחַ, אֶת מִי שֶׁיִּהְיֶה עַל קִבְרוֹ, וְיִתֵּן פְּרוּטָה לִצְדָקָה, וְיֹאמַר הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הַנִּרְשָׁמִים אֶצְלֵנוּ, שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ לָנֶצַח וְכוּ'.

וְהָיִינוּ בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַנָּ"ל עַל קִבְרוֹ, וְשָׁבַתְנוּ שָׁם בְּאוּמִין. וְאַחַר שַׁבָּת בְּיוֹם רִאשׁוֹן חָזַרְנוּ וְהָלַכְנוּ עַל קִבְרוֹ וְנָסַעְנוּ לְבֵיתֵנוּ.
( יְמֵי מוֹהַרְנַ"ת ח"א סעיף ע"ב).

נכד מוהרנ"ת, רבי אברהם שטרנהרץ בכתביו "טובות זכרונות" מוסיף פרטים נוספים ומרתקים על הנסיעה הראשונה לאומן כפי ששמע מרבותיו זצוק"ל

לקריאה בהרחבה מהספר "טובות זכרונות, סעיפים ס"ד – ע'.

טובות זכרונות ס"ד: הקיבוץ בערב ראש חודש שבט – טבת תקע"א

ואגב, כשהגיע סמוך לראש חודש שבט, בחורף הזה, והיה חשקו מאד שיסעו על כל פנים עשרה בני אדם על ערב ראש חודש שבט על ציונו הקדוש של אדמו"ר ז"ל, כי זה חודש הזה הוא אחד מארבעה ראשי שנים (כמובא במסכת ראש השנה דף ב') וכפי שאדמו"ר ז"ל אמר (שיחות הר"ן רט"ו) "אצלי העיקר הוא ראש השנה", חפץ להתחיל ההתחלה מזה החלק ראש השנה, בכדי שיוכל לחזק את אנשי שלומנו, שידעו היטב להכין את עצמם בכל השנה על ראש השנה האמיתי, שהוא בחודש תשרי, שעל זה הזהיר רבינו ז"ל בערב ראש השנה האחרון, באזהרה עצומה כמו שידוע (עיין לעיל בסעיף נ"ז). לזאת היה מעורר בברסלב כמה אנשי שלומינו על זה, שיסעו עימו.

ואז עוד לא היה מסילת הברזל, ושכר עגלה עם סוסים, והתנה עם הבעל העגלה, שיהיה שכיר יום אצלו, ועל איזה הדרך שיצוה לו, אפילו שלא בדרך שרוב נוסעים על זה הדרך לאומן, רק פן יהיה נצרך לו לסבב לאיזה מקום שירצה מוהרנ"ת ז"ל, יהיה מוכרח הבעל העגלה לציית לו, הגם שיתעכב מחמת זה בדרך עוד יום או יותר לא יכול הבעל העגלה לעכב מזה כי הוא היה שכיר יום וכמה שיתעכב יהיה לו שכר בעד כל יום.

טובות זכרונות ס"ה: איש כשר באמת – לבוא בראש השנה

והתחלת הנסיעה מברסלב היה בערך פרסה שקורין מאל, אמר מוהרנ"ת ז"ל להבעל העגלה שיסע על דרך אחר לאיזה כפר סידקייוויץ', לא על דרך הייסין, ולא ידעו כוונות מוהרנ"ת ז"ל בזה שום אחד מהנוסעים ובפרט הבעל העגלה אך היה מוכרח לצייתו כי כך התנה עמו מקודם. ובאו לכפר הנ"ל לסידקיוויץ', סמוך למנחה, ובכפר הזה היה גר אחד מקרובי הרב החשוב ר' שמואל אייזיק ז"ל שהיה בחיי רבינו ז"ל בראש השנה האחרון באומן אצל אדמו"ר ז"ל על ראש השנה, ואמר מוהרנ"ת ז"ל ששם יתפללו מנחה.

וכשבאו לאיש הזה וראה כל זה שמוהרנ"ת ז"ל עם אנשי שלומינו בא לביתו נתפעל מזה ושמח מאד על זה ושטח תכף מפה על השולחן הגדול שהיה ודלק נרות כמו בשבת קודש לכבוד האורחים ובפרט לכבוד מוהרנ"ת ז"ל והעמיד על השולחן בקבוק יין שכר ויין ומיני מזונות ומיני מתיקה בשמחה, ואחר מנחה היה עוד אפשרות ליסע ללינת לילה באיזה כפר אחר ואמר מוהרנ"ת ז"ל בזה הלשון ("מיר האבין דא אשותף אין אונזער מסחר אין דער ירושה וואס אונז איז גיבליבין, נא, דארפן מיר מיט אים זעך דעריך ריידין פון, אז ער זאל וויסן וואס פאר אראך קייט דער מסחר איז") יש לנו פה שותף במסחר שלנו בירושה שנשאר לנו, נו, צריכים אנו לדבר אתו מזה, שידע איזה עשירות הוא המסחר הזה.

והבעל הבית הזה ביקש שישבו כולם סביב השולחן שהכין לכבודם, וביני לביני הגיע זמן תפילת ערבית, ואמר מוהרנ"ת ז"ל: "אסור לקבוע קודם מעריב" (שו"ע או"ח רל"ה, ב), והתפללו שם יחד במנין מעריב, והבעל הבית הנ"ל נתעורר מאד מאנשי שלומינו, ובפרט ממוהרנ"ת ז"ל מהמעריב שהתפללו בהתלהבות ובמחאות כפים שלהם, ועוד לא ידע מה זה שבאו אליו בפתע פתאום, וחשב בעצמו שאם לא יהיה רק זה, שיראה וישמע איך שאנשי שלומינו מתפללים מעריב כזה, בעת שנוסעים בטילטול הדרך, אשר אפילו בבית המדרש קבוע במנוחה בביתם אין שומעים תפילה כזה, "די לפני האורחים ההגונים כאלו".

ואחר מעריב הסבו כולם, והבעל הבית מבקש ממוהרנ"ת ז"ל שיטעמו ממה שהעמיד עוד מקודם על השולחן מאכלים ומשקאות טובים, כדרך העולם לכבד אורחים חשובים כאל ובראשם למוהרנ"ת ז"ל.

ואמר לו מוהרנ"ת ז"ל, לא אוכל עד אם דיברתי דברי, והרים עצמו מכסאו שישב עליה, וענה בקול ואמר להבעל הבית הזה, כפי שהיית על ראש השנה העבר בחיי רבנו ז"ל עם הקיבוץ הקדוש, ושמענו כמה מתלמידיו הקדושים מפי רבנו ז"ל בערב ראש השנה הזה, שרוצה שכל אחד ממקורביו מאיזה מקום שדר שם בקביעות, יכריז, שכל מי שרוצה שיהיה איש כשר באמת שקורין א ארליכער יוד, יבוא על על ראש השנה אצלו לאומן.

ואני בעצמי יש בדעתי להתרום ולהסתלק, וכיוא דיבורים כאלו, ואמר אז, "אצלי העיקר הוא ראש השנה, מה אמר לכם, אין מעלה גדולה מזה.

לתרום לציון רבי נחמן מברסלב באומן, צדקה לצדיק, צדקה לאומן, צדקה לברסלב, תרומה לצדיק, תרומה לציון, תרומה לברסלב, תרומות לברסלב

פוסטים נבחרים

לתרום לציון רבי נחמן מברסלב באומן, צדקה לצדיק, צדקה לאומן, צדקה לברסלב, תרומה לצדיק, תרומה לציון, תרומה לברסלב, תרומות לברסלב
לתרום לציון רבי נחמן מברסלב באומן, צדקה לצדיק, צדקה לאומן, צדקה לברסלב, תרומה לצדיק, תרומה לציון, תרומה לברסלב, תרומות לברסלב
לתרום לציון רבי נחמן מברסלב באומן, צדקה לצדיק, צדקה לאומן, צדקה לברסלב, תרומה לצדיק, תרומה לציון, תרומה לברסלב, תרומות לברסלב
לתרום לציון רבי נחמן מברסלב באומן, צדקה לצדיק, צדקה לאומן, צדקה לברסלב, תרומה לצדיק, תרומה לציון, תרומה לברסלב, תרומות לברסלב
לתרום לציון רבי נחמן מברסלב באומן, צדקה לצדיק, צדקה לאומן, צדקה לברסלב, תרומה לצדיק, תרומה לציון, תרומה לברסלב, תרומות לברסלב
לתרום לציון רבי נחמן מברסלב באומן, צדקה לצדיק, צדקה לאומן, צדקה לברסלב, תרומה לצדיק, תרומה לציון, תרומה לברסלב, תרומות לברסלב

נושאים קשורים

לתרום לציון רבי נחמן מברסלב באומן, צדקה לצדיק, צדקה לאומן, צדקה לברסלב, תרומה לצדיק, תרומה לציון, תרומה לברסלב, תרומות לברסלב
error: אופס ... התוכן מוגן בזכויות יוצרים !!!