הנהגת ערב ראש השנה

הנהגת ערב ראש השנה – ערב יום הדין הגדול והקדוש

יום כ"ט באלול הוא ערב ראש השנה – יום הדין והוא גם היום האחרון של השנה.

נוהגים בתפוצות ישראל בהכנה מיוחדת לקראת ראש השנה ויום תחילת השנה החדשה.

ערב ראש השנה אצל חסידי ברסלב הוא יום של הכנות לקראת יום הדין ובמיוחד לראש השנה אצל רבנו, כפי שאמר רבי נחמן מברסלב, הראש השנה שלי עולה על הכל.

רבים מכל קצוות העולם מגיעים לצדיק באומן לראש השנה, ערב ראש השנה, הוא יום מיוחד בפני עצמו, ביום בו זוכים לתיקונים הקדושים ואף יותר מכפי שהיה נהוג בחיי רבנו נחמן זצוק"ל.

בערב יום הדין – ראש השנה, משכימים לפנות בוקר לאמירת הסליחות של ערב יום הדיון – ראש השנה המכונות גם "סליחות – זכור ברית" ואו כפי שנהוג לקרוא ללילה הזה בברסלב " ליל זכור ברית" על שם הפיוט זכור ברית הנאמר בסליחות.

ב מהלך היממה של ערב ראש השנה נוהגים להרבות בתפילה והכנה רוחניות וכן גם ההכנות הנדרשות לקראת ימי החג הקרובים.

מה עושים בערב ראש השנה?

הנהגת ערב ראש השנה

הנהגות שנהגו בהם אנשי שלומינו חסידי ברסלב בהכנה ליום הדין הגדול והקדוש.

1. סליחות – להשכים לסליחות – זכור ברית.
2. התרת נדרים – לקיים את מנהג התרת נדרים בפני 3 דיינים כנהוג.
3. הציון – לבוא לציון הקדוש באומן זצוק"ל.
4. צדקה – לתת צדקה לכבוד הצדיק
5. תיקון הכללי – אמירת התיקון הכללי.
6. וידוי דברים – להתוודות בדיבור ותשובה על העבר.
7. השתטחות – להשתטח על קברו זיע"א .
8. פדיון נפש ערב ראש השנה – לתת פדיון נפש להמתקת הדין בערב יום הדין.
9. להתבודד – התבודדות ושיחה בינו לבין קונו.
10. טבילה – להתכונן לראש השנה ולטבול במקוה טהרה.
11. צום – רבים נוהגים לצום בערב יום הקדוש עד חצות היום.
12. מסירת התנועות – למסור את כל תנועותיו ומעשיו לידי הבורא יתברך.
13. קוויטלך – רבים נוהגים להניח קוויטל [פיתקה] עם שמם ושם האם (כגון פלוני בן פלונית) ושמות הקרובים בקופת הפתקאות בציון כפי שהיו נוהגים בחיי רבנו זצוק"ל (מובא בהמשך).
14. המפלל על חברו וכו' – להזכיר את הבקשות שנשלחו דרככם אל הציון על ידי הקרובים והמכרים.

* יש הנוהגים לקיים את ההתבודדות בציון סמוך לקברו של הצדיק ומאידך יש מי שהולכים להתבודדות במקום שקט או מחוץ לישוב.

פדיון נפש בערב ראש השנה

ערב ראש השנה ראוי לתן על פדיון (שיחות הר"ן רי"ד).

עמדנו לפניו בעת שנתנו לו הצעטליך (קויטלאך – פתקאות) שלנו ומעות על פדיון

חיי מוהר"ן ת"ו

בערב ראש השנה האחרון באומין עמדנו לפניו בעת שנתנו לו הצעטליך [קויטלאך] שלנו ומעות על פדיון. אז שאל על איש אחד מנעמריב שלא בא על ראש השנה. והתחיל רבי נפתלי לתרצו ולא קבל הדברים, והקפיד עליו מאד.

ואחר כך דבר עוד מאחד שלא בא על ראש השנה מחמת רבוי מניעות, ומחמת זה נסע לרבנו זכרונו לברכה קדם ראש השנה וספר לו המניעות. וצוה לו רבנו זכרונו לברכה בעצמו לשוב לביתו ולא יהיה אצלו על ראש השנה. וזה האיש היה מגדולי החשובים, והיה צר לו מאד מה שלא יזכה להיות נמנה עמנו בראש השנה.

והתחיל להתעקש לפניו זכרונו לברכה שלא ישוב לביתו רק ישאר אצלו על ראש השנה. ולא נתרצה הוא זכרונו לברכה בדבריו וגרשו לביתו. ואז אמר לו רבנו זכרונו לברכה. איני יכול לציר לעצמי הצער הזה מה שאתה לא תהיה אצלי על ראש השנה. ואמר לו האיש הנ"ל אם כן אשאר בכאן, ולא הסכים ושב לביתו.

אחר כך בערב ראש השנה דבר עמנו מזה, ואמר שעליו יש רחמנות גדול. כי רצה באמת להיות כאן על ראש השנה, אך נמנע מחמת הנ"ל. אחר כך ענה הוא זכרונו לברכה ואמר בקול חזק מעמק הלב ומה אמר לכם אין דבר גדול מזה, הינו מלהיות אצלו על ראש השנה (חיי מוהר"ן ת"ו).