תיעוד מרתק על הכמיהה של אנשי הצדיק לעיר הגעגועים אומן ולציון רבי נחמן מברסלב זיע"א, בצל נגיף הקורונה וסגירת הגבולות
צוות "איחוד ברסלב באומן" בתיעוד מרתק אודות הגעגועים והכמיהה לציונו הקדוש של רבי נחמן מברסלב זיע"א, בעקבות משבר תקופת הקורונה וסגירת ענף התעופה.
מיכאל מהוד השרון "הצדיק חסר לי מאוד"
"מאוד מאוד קשה לי. אני כל כך מתגעגע. הצדיק חסר לי מאוד. התפילות אצלו, השירים, הריקודים, להוריד כמה דמעות על הציון. רק רבנו הקדוש יכול לפתוח לי את הלב", חושף מיכאל אסרף בן 53 מהוד-השרון, את הניתוק הכפוי מאומן, עקב משבר הקורונה וסגירת ענף התעופה בעקבותיו.
זר לא יבין זאת. המשמעות של אומן עבור החסידים האפויים, שרופים, אם תרצו וההולכים לאורו של רבי נחמן מברסלב זיע"א בכלל, קשה עד כדי בלתי אפשרי לתיאור במילים. כל מילה שתחבר לעוד אחת, בניסיון עקר ליצור משפט ומשם סוג של שיחה או לפחות תובנה, לא יוכלו לתאר עד הסוף את החיבור הכל כך עמוד ופנימי לעיר הגעגועים לציון הקדוש.
מעבר להיותה חסידות, ברסלב היא סוג של עולם בתוך עולם. היא אינה מועדון חברים סגור. שכן רבי נחמן מברסלב זיע"א, מעבר להיותו אדמו"ר של חסידות ספציפית, הוא צדיק של כל הדור הלא פשוט הזה, על כל גווניו. בעלי תשובה ואנשי העדה החרדית, אשכנזים וספרדים, ילדים טובים וכאלה שעברו דבר או שניים.
זר לא יבין זאת
בחור ממוצא מזרחי המבטא את המונחים השגורים ביידיש עסיסית. הוא לא מזייף, הוא מתכוון לזה, הן זו דרכו הפרטית. כאלה אנחנו, אמיתיים. לפחות משתדלים להיות, מנסים. וכדי שהאוטו הזה יעשה את המאות קילומטרים של הטנק המלא, הוא צריך דלק. הוא צריך אומן. כמו אוויר לנשימה, כמו מים לצמא. כאמור, זר לא יבין זאת.
על מנת לנסות להמחיש ולו לגעת במקצת, בחרנו כמה יהודים פשוטים, אנשי אמת, שקשרו את חייהם הדק היטב עם צדיק האמת – רבי נחמן מברסלב זיע"א וביקשנו מהם לשפוך את הגעגוע האין-סופי. כמו שזה, איך שזה. כמה שפחות עריכה עיתונאית וכמה שיותר נשמה.
ללא כוונה מוקדמת נולד לנו מסמך אנושי מרגש בו גברים אחד אחד חושפים את הלב השבור מגעגוע עם אמת לאמיתה, נטולת פניות. אם להודות באמת, לא חשבנו שנצליח במשימה, הרי, בסופו של דבר, מי אנחנו שנגרום לבן אדם להוציא את לבו מהמדף ולשים על השולחן?! אך שוב מתברר כי הזכרת שמות הצדיקים, כידוע לכל ברסלבר, משנה את הטבע (ע"פ ספר המידות, צדיק ח"ב כ') וכשהזכרנו את שמו של רבנו, הטבע של הלב להסתגר בבועה משל עצמו, השתנה לפתע פתאום. פלא פלאים!
ביקשנו מהמרואיינים להתייחס ל- 3 סוגיות בוערות.
- הגעגוע לציון הקדוש.
- האם לדעתם, עם פתיחת הגבולות, תהיה נהירה המונית לאומן?
- האם לדעתם בעקבות המגפה, הקיבוץ של ראש השנה הקרוב יהיה שונה משנים קודמות ?
יהוסף חיים, בית-שמש
אני כל כך רוצה להגיע לציון רבנו בעיר הגעגועים
"ליבי ונשמתי רועשים וגועשים מגעגועים. אני מלא בכיסופים ומחשבות על רבנו הקדוש. כבר בשנת ההתקרבות הראשונה שלי ה-תשע"ד הגעתי 4 פעמים. ראש השנה, שבת חנוכה, אחרי שבת חנוכה חזרתי לחודש למסע טבת ושבועות. אחר כך חזרתי לט"ו באב לעוד שלושה חדשים. בקיצור התחלתי להגיע כל שנה כמה פעמים ורוב המסעות היו לחודש לפחות. אז בשבילי לא להגיע מהמסע האחרון שהייתי בחודש תשרי האחרון זה קצת לא פשוט.
אני כל כך רוצה לעמוד על הציון הקדוש ולזכות לעשות תיקון הכללי. לדבר עם השם קצת בלי צנזורה. אבא נחמן אני קורא לרבי הקדוש שלנו. אני אומר את זה ומרגיש את הדמעות בעיניים והצמרמורת בגוף, הגרון נחנק. אני מתגעגע אליו מאוד. מתגעגע לחיבוקים שאני מחבק את הציון הקדוש, מתגעגע לכל נשיקה. מתגעגע לתחושה הזו שהוא יושב מולי מקשיב לכל מילה ביתר תשומת לב. אוהב, מבין, מחבק ולא שופט. מתגעגע לאוויר המיוחד והקדוש שיש באומן. מתגעגע לנחת המיוחדת שיש בציון הקדוש וסביבו. מתגעגע".
האם לדעתך, עם פתיחת הגבולות, תהיה נהירה המונית לעיר הגעגועים אומן?
אני מקווה שהתקופה הזו מלמדת את בעלי העסקים
"בהחלט כן. אני יודע שאני מחכה לרגע הזה שתצא ההודעה שניתן להזמין כרטיס. אבוא בעזרת ה' יתברך ובעזרת רבנו הקדוש ברגע שזה יקרה. בנוסף אני מקווה שהתקופה הזו מלמדת את בעלי העסקים בעיר הגעגועים אומן דבר חשוב. תרוויחו, באמת מכל הלב. תרוויחו, בעין הכי טובה שאפשר, אבל תהיו הוגנים ואל תדרשו יותר מידי. תזכרו שזה המקום של הצדיק, של הרבי שלנו. זה לא ברצלונה שם ולא עוד איזה חופשה רגילה. לכן אנא הגיבו בהתאם, בהתאם למקום ולקדושתו. בהתאם למטרה לשמה אנשים באים – לטפל בנשמותיהם ולהתקרב לבורא יתברך ולצדיק האמת. ואני חושב שזו גם קריאת השכמה של רבנו בקדוש לבעלי העסקים שם. תהיו הוגנים עם אנשיי אחרת לא אסכים שזה ימשיך".
האם לדעתך בעקבות המגפה ראש השנה הקרוב יהיה שונה משנים קודמות?
"כשיתקיים ראש השנה הקרוב בעיר הגעגועים אומן בעזרת ה' ובעזרתו וכוחו של רבנו הקדוש – כן, אני מאמין שכנראה ההתנהלות שם השנה תהיה קצת שונה מבעבר. התקווה והתפילה שלי שעד ראש השנה הקרוב הקורונה תהיה מה שהיא באמת – כלום. שהיא תעלם כלא הייתה. מה לנו לדאוג מאחר ורבנו הקדוש הולך לפנינו? סומך על כוחו הגדול, שהכל יהיה כפי שאמור להיות. שנזכה להיות אצלו על ראש השנה הקדוש הבא עלינו לטובה ובכל שנה ושנה. וכל מסע שנוכל לעשות מעבר לראש השנה, שנזכה למסע הזה".
ההגעה לצדיק בעיר הגעגועים אומן חוללה אצלי פלאים. בכל פעם שאני מגיע לציון זה משהו חדש לגמרי, אני מרגיש שכל יום אצל רבנו זה כמו גלגול חדש לגמרי.
ההגעה לצדיק באומן, אור ליבנו ונשמתנו
רונן מירושלים:
"ההגעה לצדיק באומן, אור ליבנו ונשמתנו, רבנו הקדוש רבי נחמן מאומן, חוללה פלאים אצלי כל פעם מחדש. כל יום שם הוא כמו גלגול שלם וכשאתה חוזר לארץ, גם אם זה אחרי יומיים שלושה, אתה מרגיש כאילו חזרת מעולם אחר ונכנסת לעולם אחר.
יש את מה שהיה לפני הנסיעה, ויש כל רגע ורגע באומן, ויש את החיים שאחרי..
כל אחד חווה את הנסיעה שלו קצת אחרת אבל על כולם זה השפיע בצורה כזאת או אחרת, בזמן כזה או אחר. וכל פעם שזכית להגיע זה עניין אחר לגמרי, כמו שהצדיק כל הזמן מתחדש ומתעלה ככה גם התחושה שלך כשאתה אצלו,
לא דומה ראש השנה לחנוכה ולא חנוכה לשבועות ולא אמצע השבוע לשבת ולא שנה זאת לשנה שעברה וכו' וכו', וכעת החיסרון מורגש,
כמו שרבנו מסביר בתורה ס"ו שכל המניעות הן בשביל החשק ונותן דוגמא למניעה על דבר שיהודי צריך לעשות שכל יהדותו תלוי בזה כגון- לנסוע לצדיק האמת.. ורבנו יודע הרבה יותר טוב מנוצות כמונו כמה אנו זקוקים לו ליהדותנו ותיקוננו הנצחי.
ואף כי לא אלמן ישראל וברוך השם רבנו השאיר לנו כל הרפואות וכל העצות וההדרכות בספריו הקדושים ובמפגשים של שיחות חברים, אך אף על פי כן אין דומה ההגעה לצדיק לבין הלימוד שלו מרחוק, למרות שהעיקר הוא באמת האהבה והחיבור, כי כמו שרבנו אומר אדם יכול להיות אצל הצדיק ועדיין נחשך אצלו אור הצדיק, אז גם לזה צריך זכייה והרבה לב".
האם לדעתך, עם פתיחת הגבולות, תהיה נהירה המונית לאומן?
"מה יהיה כמובן שאיני יודע, אבל מה שבטוח הוא שהמון נפשות שיכולות לקבל התעוררות עצומה מלהגיע לציון אפילו פעם אחת, כפי שראיתי בעיניי, קבוצות שיורדים מהאוטובוס באומן ואומרים "מה זה לאן הגעתי" וחצי שעה אחרי זה אתה רואה אותם יוצאים מהציון בעיניים אדומות מדמעות ומבטאים בפה את כיסופיהם לקדושה ולשבת ולאמת.. ועליהם גם יש רחמנות שלא זוכים לכך כרגע, אך כמו שרבנו מלמד אותנו והרוח היהודית העקשנית שהקב"ה הטמיע בנו, אנחנו לא מוותרים בוודאי וממשיכים כל רגע ללמוד ולכסוף ולהתגעגע לאור המיוחד והמעורר והמחזק הזה, ומשתדלים לקיים את העצות וללמוד בספריו ולקיים בפשיטות ולא להרפות לרגע מהאהבה והגעגועים אליו עד נזכה בקרוב ממש לשוב ולהיפגש".
האם לדעתך בעקבות המגפה ראש השנה הקרוב יהיה שונה משנים קודמות?
"בעזרת השם אנו מאמינים כי בזכות התפילות והכיסופים המתגברים יומתקו הדינים ונזכה לגאולה שלמה ושהכל יתהפך לטובה.
כשמדברים על הטיסה לעיר הגעגועים אני נעשה דרוך
רפאל, הגליל:
"תראה, אני בעל תשובה. אני מגיע מעולם החילוני ויודע שאנשים שלא היו באומן ולא הרגישו את מה שמרגישים שם עלולים לגחך. את אומן צריך לחוות, להרגיש כדי להבין במה מדובר. אבל אני אומר לך את מה שעל לבי, אני מרגיש חנוק. אין לי אוויר. לבוא אצל הצדיק בשבילי זה לקחת אוויר נקי ולהוציא אנחת רווחה של הקלה. זו טעינה לכמה חודשים קדימה, עד הפעם הבאה. אני לא חסיד גדול של אקטואליה, אבל אני משתדל לא לפספס מהדורת חדשות וכל פעם שמדברים על הטיסות לאומן עיר הגעגועים אני הופך להיות דרוך ומתוח".
האם לדעתך, עם פתיחת הגבולות, תהיה נהירה המונית לאומן?
"לדעתי כן. העולם עבר משבר רציני, זעזוע בלתי רגיל ויקח זמן להתאושש. אנשים איבדו הרבה ממון וכל הפרוצדורה של הטיסה בצל המגפה תהיה מעט מעיקה ומסובכת מכפי שהכרנו עד כה. אבל ממה שאני שומע, אנשים סופרים את השניות עד לחידוש הטיסות לאוקראינה. אני מקווה שחברות התעופה ובעלי מוקדי אש"ל באומן יהיו מספיק יצירתיים כדי למשוך הן את הציבור הקבוע והן נשמות שעדיין לא זכו להיות על הציון".
האם לדעתך בעקבות המגפה ראש השנה הקרוב יהיה שונה משנים קודמות?
"אגיד לך את האמת, עד ל"ג בעומר הייתי בטוח שאף אחד לא יגע ב"אומן ראש השנה". אחרי שסגרו את ההילולא במירון, יש קצת חשש. לדעתי, בעזרת השם יהיה קיבוץ ונהיה באומן. הגרעין הקשה תמיד ימצא את הדרך. איך זה יתנהל, אני לא יודע. אני בטוח שהאוקראינים יהיו יותר קלים בנושא מהישראלים. הנה, פניתם אליי ואתם עושים כתבה ומעוררים עניין וזה משמח. סימן שזה על הפרק, שיש פעילות ולא נרדמים בשמירה. אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר. בזכות רבנו הקדוש ניפגש בעיר הגעגועים, גם אם נצטרך לשחות עד לאודסה. כמובן שרצוי מאוד שזה יהיה מסודר, חבל ליצור כאוס".

רבים חשים היטב כמה כח ותעצומות נפש מקבלים אצל רבנו
שלום דרעי מחיפה, היום בעל קייטרינג ועד לפני שנתיים שף מטעם חברת "גלאט תור" (הבעלים של מלון "חושן" באומן), בילה כ-14 שנה באומן עיר הגעגועים והאכיל עם הרבה נשמה עשרות אלפי עולי רגל לציון הקדוש, סיפק עבורנו מונולוג אשר לא יכול להשאיר הרבה ספקות. "כל העולם עבר תקופה לא פשוטה, למעשה זעזוע עמוק. וגם המקומות הקדושים נפגעו לצערי.
אנשים שהכרתי באומן מתקשרים אליי בלי הפסקה, ללא הרף ממש ומספרים עד כמה הניתוק הזה מהציון קשה להם. רבים מהם חשים היום היטב, בעקבות הריחוק, כמה כח ותעצומות נפש מקבלים אצל רבנו הקדוש.
כל חודשיים, כאלה שמשלמים ממיטב כספם, טבין ותקילין וזה מאוד מאוד חסר להם. דווקא בתקופה הנוכחית, בה יש צורך להרבות בתפילה, הדרך לאומן עיר הגעגועים סגורה. חס ושלום איני מקטרג, אבל אולי יש כאן גם מסר. אולי לא הערכנו מספיק, אולי היינו צריכים לעשות סוג של "ריסטרט" מבחינה רוחנית. כשבעזרת השם ייפתחו הגבולות, לדעתי המספרים של הטסים לא יהיו כמו לפני המגפה.
יש לזכור שהתקופה האחרונה פגעה מאוד גם מבחינה כלכלית והרי על כרטיס צריך לשלם. אך עוד דבר שברור לי גם כן, הוא שיש כמיהה עצומה לצדיק ולאט לאט, בעזרת השם, הנהירה לעיר הגעגועים תתייצב ואף תגדל. הייתי מבין אלו שהקימו את המערך של בתי המלון, של מערך האוכל הכשר. אני שומע שעסקים שם קרסו וכואב לי הלב. לא להאמין כמה שטרחנו וכמה שהשקענו, נתנו את דמנו ממש ועכשיו אני שומע שהמקומות האלה סגורים. זה שבר גדול. יש לי צער גדול מאוד. אני מקווה שכולם יחכימו, גם בעלי העסקים באומן, גם חברות התעופה וכמובן עולי הרגל לציון רבי נחמן מברסלב זיע"א וכולם יעשו יד אחת ויבואו האחד לקראת השני כדי לשקם את ההריסות".
היום אומן היא המקום הכי נקי ובטוח באוקראינה
לצד חוסר וודאות שנמהלת בתקווה לישועת השם אשר מנת חלקנו היום, פנינו לאחד מתושבי הקהילה היהודית באומן עיר הגעגועים כדי לשאול מה קורה בשטח ודווקא משם הגיעה בשורה מנחמת. "זה ממש צחוק הגורל. אני זוכר שלקראת חג הפסח האחרון, רצינו, כמה משפחות מאומן לנסוע לקייב, על מנת להצטייד בכמה מצרכים כשרים לפסח. התקשרנו לתאם והם ממש נכנסו לפאניקה. "לא, לא, לא, אל תבואו. אנחנו נשלח לכם משלוח, כל מה שאתם צריכים, רק אל תבואו", הם אמרו לנו מחשש שחלילה נדביק אותם. היום אומן היא המקום הכי נקי ובטוח באוקראינה. אני מאמין שהכל יהיה בסדר".
