בנסיעה לחו"ל צריך לנקוט במשנה זהירות ולהישמר מאוד בכשרות המאכלים – אזהרת כשרות ירקות עלים
בארץ ישראל נפוץ מאוד השימוש בירקות עלים הגדלים בחממה תוך שימוש באמצעי הדברה, פיקוח ובקרת איכות מדגמית בטרם העברת הסחורה לשיווק.
יודגש כי גם בגידולי החממה המפוקחים יכולים להישאר כמות מסויימת או קטנה של חרקים שיורדים בשטיפה.
יודגש, כי בעלים הגדלים בישראל קיימים הבדלים בין החברות המגדלות ובין גופי הכשרות המפקחים הקובעים את הכללים וגובה הרף בהתאם לפסיקות ולאומדנים הלכתיים, ועדיין ירק הגדל בסביבה מותאמת ובפיקוח, עדיף מאוד ואינו דומה לירק עלים רגיל הצומח ללא פיקוח בנושא חרקים.
אזהרת כשרות ירקות עלים בחוץ לארץ
לרוב בחו"ל לא קיים מושג ירקות עלים הגדלים בפיקוח בנושא חרקים, והנגיעות בהם מאוד מצויה.
מבדיקות שנעשו על ידי מומחי כשרות במקומות שונים ברחבי העולם, עולה, כי בכל מקום נמצאו נגיעות וחרקים בירקות עלים ולעיתים אף בכמות גדולה, כזו שהם לא יורדים בשטיפה.
הסבר קצר על חרקים בירק עלים
יש חרקים שכלל לא יורדים בשטיפה והם נמצאים עמוק בתוך עובי העלה לדוגמה זחל זבוב המנהרות או המנהרן וכד'.
יש חרקים שאינם יורדים בשטיפה ולמרות שבמהלך ההשרייה והשטיפה חלקם יורדים אך קשה מאוד להגיע למצב של ניקיון מוחלט, אף גם לאחר מספר השריות ושטיפות (לא ניתן להגיד כמה הדחות צריך, בכל ירק, צריך לבדוק לגופו של עניין).
מספר דוגמאות – כנימת עלה- חרק שמגיע בכמויות גדולות ונאחז בחוזקה בעלה נמצא בכל מקום בעולם, עש בטבק- הזחל שלו מאחז בחוזקה בעלה אקריות זחלי תריפס ועוד.
ישנם חרקים שגם נמצאים בגידול המיוחד אך נחשבים ליורדים בשטיפה (תלוי בכמות) כגון זבובונים, עכבישונים ועוד.
אזהרת כשרות ירקות עלים – סוגים דוגמאות והרחבה
כרובית וברוקולי נגוע מאד ולא שייך לנקות.
כוסברה פטרוזיליה שמיר וכו נגועים מאד ואין להשתמש בהם .
כרוב ניתן לשימוש בכמויות קטנות במידה ונשטף ונבדק ע"י מומחה שבקי מאוד דיקא בתחום חרקי ירקות העלים.
מה קורה עם ירק עלים באומן?
במספר הזדמנויות נעשו באומן בדיקות בסוגי עלים שונים ואלו נמצאו נגועים בחרקים מהסוגים הבעייתים ומומלץ להתרחק מאוד מכל הירקות עלים עד שימצא פתרון כגון יבוא ירק מפוקח או גידול מקומי מיוחד של ירק נקי וראוי למאכל ללא חשש תולעים.
מה עשו אבותינו ורבותינו? האם גם הם ידעו על בעיית התולעים בירקות עלים?
פוסקים ופסקי הלכה בעניין אזהרת כשרות ירקות עלים
פוסקי ההלכה דנו והגדירו את גודל החרק האסור וכן הנגיעות הרבה בירקות עלים, להלן כמה דוגמאות:
גודל החרק האסור הינו מה שנראה בעין רגילה, מהו הגודל הנראה בעין רגילה?
ביאורו של רבנו שלמה יצחקי – רש"י הקדוש על המילה שרץ
רש"י במסכת עירובין דף כח ע"א על המילה שרץ: שרץ- לשון שרץ (מלשון ריצה) דבר שהוא גר בארץ ואינו נראה אלא על ידי שירוצו וריחושו מפני קוטנו
שאלות ותשובות "קול גדול" למהר"ם בן חביב
שו"ת קול גדול למהר"ם בן חביב סימן ה:
"מה שנראה מן המשנה מן הגמרא ומן הפוסקים ז"ל, דבריה אפילו היא פחותה מן החרדל לוקה מן התורה ואין חילוק אם היא דקה מחוט השערה וכו"
לסיכום: חרק הנראה בעין הינו אפילו נקודה קטנה מאד, וחשוב להדגיש שכל החרקים נראים בעין רגילה אך הקושי לזהות אותם, הוא דוקא בגלל שהם נמצאים על או בתוך העלים והם בצבע העלה ואינם נראים במבט רגיל, מה שאינו מתיר אותם כלל וכלל.
רבנו יוסף חיים – "הבן איש חי" זיע"א
רבנו יוסף חיים זיע"א בספרו בן איש חי על פרשת נשא כתב:
"והעלים של הצנון שקורין פג"ל צריכים בדיקה היטב, ויש ירקות שנמצא בהם תולעים דקים הרבה וקשה לבדקן והם מה שקורין סלק ומה שקורין נענע, שומר נפשו ירחק מהם"
"ופה בעירנו אוכלים זה הסלק ואומרים שבודקין אותו וירא שמים יסלקו מביתו ולא יבוא על שולחנו ובביתנו לא יכנס הסלק למאכל ורק בראש השנה יביאו אותו על השולחן לראותו בלבד… ועלי גפנים כבר אסרום רבני ארם צובה לגמי ולא יועיל להם בדיקה וכו"
רבי משה סופר זיע"א בשו"ת "חת"ם סופר"
רבי משה סופר זיע"א בשו"ת חת"ם סופר ח"א שאלה קל"ב הביא:
"רגיל אני לדרוש בשבת הגדול, מי שאין לו אנשים מיוחדים מסוימים בעלי יראה הבודקים ומנקים אותו מרחש תולעים קטנים הנמצאים מאוד מאוד בימי פסח ואינם ניכרים לחלושי ראות, ע"כ מי שאין לו בביתו מי שיבדקנו כראוי, טוב ליקח התמכא שקורין קרי"ן ואם הוא נמנה שלישי במשנה והחסה הוא ראשון ומצוה מן המובחר מכל מקום חלילה להכשיל בלאו או בלאווין הרבה אפי' בספק משום קיום עשב דרבנן דמרור בזמן הזה דרבנן"
ישנם עוד פוסקים רבים המדברים על החרקים בירקות העלים אך אין כאן המקום להאריך
פרסום נושא אזהרת כשרות ירקות עלים מבוסס על מאמר הסבר מפורט ומורחב שנכתב על ידי הרב יוסף דורפמן נ"י
אם מצאתם טעות בנושא אזהרת כשרות ירקות עלים או בכל נושא אחר פנו בבקשה לכתובת info@rabenu.org
